חנוכה הוא חג של אור

חנוכה הוא חג של אור ואין אדם שאינו אוהב אור. האור הוא סוד האהבה, סוד החיבור והאחדות- זהו היכולת לחלוק, היכולת לתת לאחר מבלי להגרע, זהו שפע אינסופי, שנתן הקב"ה לעולם וכל אחד יכול ליטול כפי צרכו ולהאיר עד אין סוף.
לא מקרה הוא שחג החנוכה חל באותה תקופה שבה החושך מגיע לשיאו.
הלילות בתקופה זו הם הארוכים בשנה והקור החורפי מתפשט על הארץ.
אף הירח אינו מאיר בלילות אלו – הסמוכים לראש החודש.
החושך מתפשט על הארץ, השמש שקעה ונעלמה והלילה הארוך מטיל את צלו הקודר והקר.
באותה השעה קמים יהודים ונרות בידם ומדליקים את נרות החנוכה.
נרות החנוכה מסמלים את האמונה היהודית, אשר גם בתקופות החשוכות ביותר בהיסטורית העם, לא נתנה לייאוש להשתלט על חיינו.
אין אמונה גדולה ועמוקה כאמונה הבוקעת מתוך החושך.
את האמונה הזאת מבטאים ימי החנוכה. אולי זו הסיבה הפנימית לכך שחג החנוכה זכה בקרב ישראל לכל כך הרבה חיבה, עד שכמעט ואין יהודי בארץ ובעולם, ואפילו הרחוק ביותר מקיום מצוות, שאינו נוהג להדליק את נרות החנוכה.
זהו חג שממלא את ליבנו שמחה ותקווה לימים מלאי אחדות, אהבה ואורה.
ימי החנוכה הם סמל ומופת. כשם שבחנוכה אנו מעמידים חנוכיות " על פתח ביתו מבחוץ" ומאירים את העולם שמסביבנו באור התורה, כך צריך כל יהודי בחיי היום – יום, להפיץ בסביבתו יותר אור, יותר שמחה, יותר דרך ארץ, אמונה ותורה.
וכשיהיה אור – ממילא לא יהיה חושך…