על שופרות, חצוצרות ו..מקוואות.

הראי"ה קוק ב'דרשות לשבת תשובה' (ירח האיתנים), מתאר שני מצבי תשובה, המיצגים שתי דרכים בעבודת ה'. הרב בכתביו מתאר 'תשובה טבעית' ו'תשובה מלאכותית'. התשובה הטבעית מתארת מצב בו עבודת ה' היא תמימה ומסוגרת. עבודה זו, מפנה את כל האנרגיות לעבודת ה' באופן ישיר והיא חסרת התמודדות או נסיונות הנובעים משילוב החיים החומריים בעולם הזה עם חיי הרוח. מצב דומה חווה העם בזמן הליכתו במדבר. מצב זה מאפיין כיום חלקים בעם היהודי, החיים בסגירות חברתית, מצמצמים את המגע והמיפגשים האנושיים- חברתיים ככל שניתן, נמנעים מלימודים כלליים וכו'.
אך יש פעמים שלא ניתן למנוע את המיפגש עם החברה החיצונית ואז ההתערות עם הבריות מביאה עמה התמודדות עם פיתויים ונסיונות. מצב זה מכונה ע"י הרב 'תשובה מלאכותית'. עבודה מעין זו התקיימה בזמן שבית המקדש היה קיים. אז התקיימו בכפיפה אחת, עבודת האדם החומרית והרוחנית.
ה'תשובה הטבעית' באה לידי ביטוי מטאפורי בשופרות (שמקורן בטבע),שהיו בבית המקדש. לעומת השימוש בחצוצרות ( מעשי ידי אדם) שביטאו את ה'תשובה המלאכותית'.
הגלות הביאה עמה קושי ביכולת עבודת ה' בדרך 'המלאכותית'. החשש מפני התבוללות הביאה לסגירות והתכנסות העם בתוך עצמו, תוך צימצום המגע עם העולם החיצון, ככל שניתן. בצורה זו יכול היה העם לשמור על אופיו ומנהגיו.
עם חלוף הזמן, החשיפה למהפכת ההשכלה, שיבת העם למולדתו וקבלת עצמאותו, הביאו לכך שהסגירות נפרצה, הפתיחות הלכה וגדלה ועמה התרחקות מעבודת ה'. חילוניות ואף התבוללות הפכו לתופעה שכיחה יותר ויותר . על מנת "להתאים את דרישות הזמן עם התורה", דרושה "התחכמות" שתפרוץ דרכים אשר יאפשרו שוב את הקיום המשולב של חיבור החול בקודש. שוב עלינו לעבוד את ה' בדרך של 'תשובה מלאכותית' והיא זו שמתקנת את העולם ומקרבת את הגאולה. כדוגמא ל"התחכמות" זו מביא הרב את השימוש בפאה נוכרית ככיסוי ראש לנשים ומקוואות מפוארים.
לאור זאת, אותם הרואים בבנית מקוואות מפוארים החמצת המצווה ועשיתה שלא לשם שמים, טועים גמורים המה.
אם בזכות אותם מקוואות תבוא ולו אשה אחת אשר לא היתה באה לטבול אלמלא היו מפוארים ואף שלא מתוך 'לשמה', דיינו. בנינו 'עולם ומלואו' ועוד שבר תוקן בעולם.
שנה טובה וחתימה טובה לכל בית ישראל.