ערב חג החרות..

אמנם חרות אני שואלת את עצמי?!
שוב ושוב משננת לעצמי ולבני משפחתי ש'אבק אינו חמץ' ואני לא מוכנה להיות 'קורבן הפסח'.
אני מחפשת ומעיינת במידרשים ושעורים ישנים וחדשים, על מנת שאת הדגש אשים על 'והגדת לבנך' וגם לבתך..
אני קוראת ולומדת על עבדות העם במצרים, על יחס חכמינו שאמרו בשבחן של הנשים "בזכות נשים צדקניות יצאו ישראל ממצרים " (ילקוט שמעוני, תהלים פרק ס"ח, סימן תשצ"ה). "  ולא זאת בלבד אלא שרש"י מביא לנו את חיבתן לפני הקב"ה בעשיית המנורה ממראות הנחושת של בנות ישראל ( שמות, לח,ח). המדרשים דנים בעזרת הנשים לבעליהן בעבודת הפרך, בעידודם הפיזי והרוחני ובראיתן האופטימית והעתידית. הנשים הן הן המנהיגות הרוחניות, בעלות החרות הנפשית אשר יצרו את הבסיס לגאולת העם.
מוטיב המים שב וחוזר בספור יציאת מצרים, משה המוסתר ביאור, בת פרעה, המכות על המים וקריעת ים סוף. את היכולת להכין את העם לקבל ולהכיל את שפע הרוחניות האלוקית שבגאולה, רוכשות הנשים בחיבורן המתמיד לשפע הרוחני שבמים, כאז כן היום.
בליל הסדר מתגלים ניצוצות גאולת מצרים, ניצוצות אור ושמחה והוא לילה הראוי לגאולת עולם.
עלינו להתכונן לכך ולהיות ככלי שיוכל להכיל שפע אלוקי זה.
יהי רצון שבזכון נשים צדקניות שבכל הדורות, נזכה במהרה לאורה של גאולה שלמה.
חג כשר ושמח .