מקוה.נט בפייסבוק

מאמרי מקוה.נט

שאלה הלכתית

מעוניינת לשאול את היועצת או את הרב שאלה הלכתית?

צא מאצטגנינות שלך

הרבנית, עו"ד, דר' פנינה נויבירט, קהילת 'אהל ארי', רעננה.
פרשת לך לך גדושה בחזיונות ומעמדות מרוממים ומרגשים שחווה אברהם אבינו בדרך אל הארץ המובטחת. רגע לפני מעמד ברית בין הבתרים בה מובטחת לאברהם אחיזת דורותיו העתידיים בארץ ישראל, מחזק הקב"ה את אברהם (אז - אברם), המודאג מכך שעדיין לא נפקד בבן ממשיך (ט"ו, א'-ד'): "וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֲדֹנָ-י ה' ... וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי ... וְהִנֵּה דְבַר ה' אֵלָיו לֵאמֹר ...  כִּי אִם אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ הוּא יִירָשֶׁךָ". לשםפ המחשה, מוציא הקב"ה את אברהם (שם, ה'-ו'): "וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה וַיֹּאמֶר הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים אִם תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם ... כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ". רש"י, בשם המדרש, מפרש מעמד זה באופן יוצא דופן (שם): "לפי פשוטו הוציאו מאהלו לחוץ לראות הכוכבים, ולפי מדרשו אמר לו: צא מאצטגנינות שלך שראית במזלות שאינך עתיד להעמיד בן. אברם אין לו בן אבל אברהם יש לו בן ... אני קורא לכם שם אחר וישתנה המזל". פירוש זה שאוב, כאמור, מהמדרש (שבת קנ"ו.): "אמר רב מניין שאין מזל לישראל שנאמר "ויוצא אותו החוצה" אמר אברהם לפני הקב"ה רבש"ע "בן ביתי יורש אותי" אמר לו לאו "כי אם אשר יצא ממעיך" אמר לפניו רבש"ע נסתכלתי באיצטגנינות שלי ואיני ראוי להוליד בן אמר ליה צא מאיצטגנינות שלך שאין מזל לישראל". עקרון זה חוזר ושונה במדרש אחר, הקשור בפסוק המובא בפרשת חיי שרה (בראשית כ"ד, א'): "וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל". מה פשר הברכה בה מתברך אברהם לפי פסוק זה? מובא במדרש (בבא בתרא ט"ז:): "מאי "בכל"?  ... אחרים אומרים בת היתה לו לאברהם ובכל שמה ר"א המודעי אומר איצטגנינות היתה בלבו של אברהם אבינו שכל מלכי מזרח ומערב משכימין לפתחו".
מדרשים אלה מעוררים תהיות, והלא אברהם האמין בא-ל אחד, הוא זכה לכינויו "העברי" בשל היותו בעבר אחד של העולם, בעוד כל העולם שבוי בקסמי עבודת אלילים. כיצד, אם כן, ניתן לייחס לאברהם אצטגנינות בליבו? כיצד חלילה ניתן לומר כי מראות הכוכבים הם שהכתיבו את התנהלותו?
ביאור נפלא על האמור מובא בפירושו של בעל קדושת הלוי, רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, על פרשת לך לך: "כי אברהם באצטגנינות היה מביט בכוכבים ובמזלות, והנה דרכו של אלו – שאינם יכולים לראות רק דבר שהוא בעולם הזה, שיש לו השגה, מה שאין כן דבר שהוא למעלה מן השגה, אין להם יכולת לראות". עבודת הכוכבים עליה מדבר המדרש, מסביר בעל קדושת הלוי, הינה התנהלות מציאותית, פרגמטית. סטטיסטית, אומר אברהם אבינו לקב"ה, אין סיכוי ששרה ואנוכי, בגילנו ובמצבנו, ניפקד בבן, בא נהיה מציאותיים. אולם הקב"ה מבקש להוציא את אברהם מאצטגנינות שלו, ומראה לו את השמים, את הכוכבים שאינם ניתנים למניה. היהדות אמנם שואבת את כוחה מן המציאות והמיושמת במציאות, ברם אמונה עולה על כל סטטיסטיקה. אין דבר העומד בפני רצוננו, השמים הם הגבול, כוכבי השמים כלל אינם ניתנים למניה, ובלשון בעל קדושת הלוי: "והנה ישראל – אסור לספור אותם ... מחמת שאין יכולת לתפוס ישראל במחשבה, כי הם למעלה מן ההשגה. ולכן, כיון שישראל למעלה מן ההשגה, לכן לא ראה אברהם אותם כשהביט במזלות, כי אי אפשר להביט דבר כזה במזלות. וזהו שאמר השם יתברך: אם תוכל לספור את עפר הארץ ... כלומר, שישראל, אין להם מספר מחמת היותם שבר שאין להם השגה ותפיסה בעולם הזה, ולכן מחמת זה אין אתה רואה אותם במזלות, ובאמת תוליד". הורתו של העם העברי, זרע אברהם, היתה מנוגדת לכל היגיון בריא, בלתי ריאלית לחלוטין. בבקשו להיות מציאותי, אברהם אינו מעלה על דעתו אפשרות כי דבר גדול מעין זה יתרחש, לכן בא הקב"ה ומלמדו – צא מאצטגנינות שבך, האמן בכח שמעבר, למד לחלום. 
קריאת פסוקים קדמוניים אלה בדור בו אנו חיים מקבלת פרספקטיבה רחבה בהרבה. כבר אז, רגע לפני יצירת העם היהודי, מלמד הקב"ה את אבינו מולידנו אברהם על קורות בניו בכל הדורות. אלפי שנים לאחר מכן, כנגד כל הסיכויים והסטטיסטיקות, בני אברהם קמים מעפרם כאודים מוצלים מאש ושבים לארץ המובטחת שניתנה לאברהם בפרשתנו. כל זאת מכח אותו חזון – צא מן האצטגנינות שבך - השמים הם הגבול.  
לתרומות והקדשות לחץ כאן
לרפואת
מרת לבנה בת מרים שתח'
רפואת הנפש ורפואת הגוף
לעילוי נשמת
מרת ברכה לנדאו בת יעקב ז"ל
ר' יצחק שולמן בן איסר ז"ל
לעילוי נשמת
משה רובינשטיין בן אברהם ישראל, ואשתו רבקה בת הרב יחיא ז"ל
שמואל בן-הרוש בן חיים ז"ל
אתרים מומלצים: אורייתא • תהילים • שמירת הלשון • פרקי אבות