מקוה.נט בפייסבוק

מאמרי מקוה.נט

שאלה הלכתית

מעוניינת לשאול את היועצת או את הרב שאלה הלכתית?

על נר התמיד, התמדה והמשכיות

הרב רונן נויבירט, קהילת 'אהל ארי', רעננה.
"וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד"
פרשת תצווה פותחת בציווי העלאת נר התמיד. מושג "התמיד" חוזר על עצמו במספר פריטים של מלאכת המשכן ועבודתו. נמצא זאת גם בלחם התמיד, באש התמיד על המזבח וכן בקרבנות התמיד, מנחת התמיד, קטורת התמיד ועוד.
ברם, הפירוש המעשי של "תמיד", משתנה מדבר לדבר, וכך מעיר רש"י:
" תמיד - כל לילה ולילה קרוי תמיד כמו שאתה אומר (במדבר כח) 'עולת תמיד' ואינה אלא מיום ליום. וכן במנחת חביתין נאמר (ויקרא ו) 'תמיד' ואינה אלא מחציתה בבקר ומחציתה בערב. אבל תמיד האמור בלחם הפנים משבת לשבת הוא".
כלומר: יש תמיד שמשמעותו, 24/7 כדוגמת לחם הפנים. יש תמיד שמשמעותו כל לילה ולילה כמו נר התמיד ויש תמיד שמשמעותו רק פעמיים ביום כגון קרבן התמיד.
למשמעויות השונות של מושג "התמיד", השלכות רבות לגבינו. מדרש מרתק המופיע בפתיחה לספר "עין יעקב" (ליקוט אגדות חז"ל מהגמרא, חובר ע"י רבי יעקב בן חביב, המאה ה-15), מדגיש את המסר החשוב והרלוונטי. המדרש עוסק בדיון בין חכמים לגבי הפסוק המשמעותי ביותר בתורה:
"בן זומא אומר: מצינו פסוק כולל והוא "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד", בן ננס אומר: מצאנו פסוק כולל יותר והוא  "ואהבת לרעך כמוך", שמעון בן פזי אומר: מצאנו פסוק כולל יותר והוא "את הכבש אחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".
עמד רבי פלוני על רגליו ואמר: הלכה כבן פזי".
יש לנו נטייה לעיתים להתמקד בשיאים וברגעים ההרואיים של החיים. "שמע ישראל", "ואהבת לרעך" הינן אמירות גדולות ומשמעותיות. ברגעי השיא כמו גם ברגעים הקשים ביותר, קראנו את קריאת שמע. מצוות "ואהבת לרעך" הינה אכן מצווה מכוננת, וכאשר היא חסרה מסדר היום, הדבר ממיט חורבן על האומה כפי שקרה בבית שני. ברם, הדבר החשוב ביותר ע"פ רבי שמעון בן פזי אשר המדרש מצדד בשיטתו, הינו קרבן התמיד: "את הכבש אחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".
רבי עקיבא אשר לימד אותנו מהי גבורה והרואיזם, קרא את קריאת שמע עם מותו, אשר הפכה לסמל של גבורה לכל הדורות הבאים. ברם אם נעיין במדרש נגלה שרבי עקיבא קרא קריאת שמע מסיבה אחרת:
"בשעה שהוציאו את רבי עקיבא להריגה זמן קריאת שמע היה, והיו סורקים את בשרו במסרקות של ברזל, והיה מקבל עליו עול מלכות שמיים"  [ברכות, סא, ב].
רבי עקיבא קרא את קריאת שמע בגלל שהגיע זמנה הקבוע. זו ההרואיות האמיתית של רבי עקיבא, היכולת לשמור על "התמיד" גם ברגעים הקשים ביותר. 
היכולת להתמיד ולמצוא את הקדושה והיופי שבשגרה, הינו הנכס הגדול ביותר בחיים. יש לנו נטייה לחפש תמיד את "שוברי השגרה". אנו רואים בשגרה אשר תופסת את מרבית זמננו, כדבר אפור ומשעמם וכך מעבירים אנו את רוב ימינו בחוסר עניין ומשמעות. מפתח האושר בחיים הינו "התמיד". היכולת להעריך את השגרה ולמצוא בה תוכן ומשמעות, יש בה כח ועוצמה.
זאת ועוד, תמיד אינו רק מושג של התמדה כי אם גם של המשכיות. בפתיחת פרשת בהעלותך, מתואר האופן בו קיים אהרון את מצוות נר התמיד:
"דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת:"
ומסביר שם רש"י – "...שצריך להדליק עד שתהא השלהבת עולה מאליה".
פעולה משמעותית אחת של הדלקה, אמורה לגרום לפעולה מתמשכת וכך ליצור את "אפקט התמיד". מוקד ההשפעה האמיתי בחיים עלינו ועל סביבתנו נמדד לא רק ע"פ גדולת המעשה כי אם גם ובעיקר ע"פ היכולת שלו להמשיך ולהשפיע. חינוך אמיתי אינו מתבטא רק בנתינת מסגרת של כללים וחוקים לילד כי אם בדברים הקטנים אך המשמעותיים שיצרו את השינוי בחייו. מילה אחת טובה, נגיעה אחת משמעותית, יכולות ליצור אפקט של "תמיד" בחייו של הילד לא פחות מאשר מסגרת קבועה וקונסיסטנטית. 
יש לנו נטייה לחשוב שהתמדה משמעותה עיסוק מתמיד בעניין מסויים. ע"פ תפיסה זו, אדם אשר עיקר עיסוקו בקריירה מקצועית, אינו יכול להיות מתמיד ברוח, בתורה ובקדושה. באה על כן התורה ללמדנו, שמושג "התמיד" משמש במשמעויות שונות. יש תמיד שהוא 24 שעות ביממה, אך יש גם תמיד שהוא פעמיים ביום. מה שקובע את ההתמדה אינו כמות הזמן אלא המיקוד וההשפעה. אדם שעבורו מרכז היום אינו הפגישות, הרכישות, סגירת העסקאות וההישגים שהשיג ביום זה, כי אם הדקות הספורות בהם התפלל אל בורא עולם, השיח הקצר והעמוק שערך עם ילדיו לפנות ערב, מעשה החסד הקטן שעשה במהלך היום או השעה שקבע ללימוד עניינים שברוח, אדם זה הוא מתמיד בתורה לא פחות מזה שלומד 15 שעות ביממה. ה"תמיד" איננו תיאור טכני של זמן כי אם תיאור של מוקד ומרכז. 
היטיב לתמצת את הדברים הרב קוק זצ"ל בלשונו הקולחת (עולת ראי"ה א' עמ' קכ"ה):
"הקדושה התמידית, יסוד מעלת התדיר, זהו ענין מיוחד במעלת הקדש, שיש לה אותו האופי, המציין אותה בהליכתה המסודרת, האטית, הבלתי פוסקת. היא שומרת על קדושת החיים מלהכשל בכח הנטיות, המשפילות את ערך האדם, הדבקות בטבע החיים והבשר, ומקדשת היא בהשפעתה את כל החיים הקבועים, ומרימה אותם תמיד בלא הפסק, מדרגה אחר מדרגה, בקו ישר. ולשם קביעות אור קדוש זה בתוכיות האומה כולה, בשבילה ובשביל היקום כולו, באה מצות התמיד, שהתפלות התדיריות, מדי יום ביומו, יונקות ממנה את לשד הקדש שלהן"
זהו סודם של התמידים השונים בתורה. תמיד הינו ערך של התמדה ומציאת הערך שבשגרה, תמיד מייצג גם ערך של השפעה מתמשכת ובלתי פוסקת. מעל הכל, תמיד הוא מרכז, מיקוד ומוכוונות אל הדברים החשובים והמשמעותיים באמת בחיים.
את המשכן, ובמרכזו ערך "התמיד", עלינו לבנות בלבבנו, בתוך תוכנו, במהלך חיינו.
בלבבי משכן אבנה להדר כבודו,
ובמשכן מזבח אקים לקרני הודו,
ולנר תמיד אקח לי את אש העקידה,
ולקרבן אקריב לו את נפשי היחידה.
(הרב יצחק הוטנר)
לתרומות והקדשות לחץ כאן
לרפואת
מרת לבנה בת מרים שתח'
רפואת הנפש ורפואת הגוף
לעילוי נשמת
מרת ברכה לנדאו בת יעקב ז"ל
ר' יצחק שולמן בן איסר ז"ל
לעילוי נשמת
משה רובינשטיין בן אברהם ישראל, ואשתו רבקה בת הרב יחיא ז"ל
שמואל בן-הרוש בן חיים ז"ל
אתרים מומלצים: אורייתא • תהילים • שמירת הלשון • פרקי אבות