מקוה.נט בפייסבוק

מאמרי מקוה.נט

שאלה הלכתית

מעוניינת לשאול את היועצת או את הרב שאלה הלכתית?

ויגדלו הנערים

הרבנית, עו"ד פנינה נויבירט, קהילת 'אהל ארי', רעננה.
לכבודם של בני עקיבא היקרים ביום חגם
פרשת תולדות חושפת בפנינו דילמות חינוכיות מורכבות עימן מתמודדים יצחק ורבקה בתהליך גידולו של הבן הסורר עשיו. לפי פשט הכתוב, הקושי בגידול עשיו מתגלה רק לאחר שבגר (בראשית כ"ה, כ"ז): "וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם, יֹשֵׁב אֹהָלִים".
עקרון זה מובלט בדברי המדרש (בראשית רבה ס"ג, י"ד): "ויגדלו הנערים : רבי לוי אמר : משל להדס ועצבונית שהיו גדילים זה על גבי זה, וכיון שהגדילו והפריחו זה נותן ריחו וזה חוחו , כך כל י"ג שנה שניהם הולכים לבית הספר ושניהם באים מבית הספר , לאחר י"ג שנה זה היה הולך לבתי מדרשות וזה היה הולך לבתי עבודת כוכבים " שלוש עשרה שנים, מסביר המדרש, קיבלו התאומים יעקב ועשיו יחס זהה, הם למדו באותה כיתה, על פי אותה שיטה חינוכית, ורק בחלוף שלוש עשרה שנים נחשף לפתע השוני בין השניים.
כך אף מסביר רש"י (שם): "כל זמן שהיו קטנים לא היו נכרים במעשיהם ואין אדם מדקדק בהם מה טיבם כיון שנעשו בני שלש עשרה שנה זה פירש לבתי מדרשות וזה פירש לעבודת כוכבים". בקטנותם לא דיקדקו הוריהם בטיבם של בניהם.
מדברי המדרש ומפירושו של רש"י ניכר מסר חינוכי ביקורתי עז על האופן בו חונכו וגדלו שני התאומים. גיל שלוש עשרה הוא גיל מאוחר מאוד, מאוחר מידי, לגלות את השוני בין ילדים, כפי שמעיר רבי אלעזר (שם): "א"ר אלעזר צריך אדם להטפל בבנו עד י"ג שנה מיכן ואילך צריך שיאמר ברוך שפטרני מעונשו של זה". אין לחכות עד לגיל מצוות בחינוך ילדים.
כיצד ניתן להימנע מהפתעות בגיל 13? המלבי"ם מסביר, בפרשו את הפסוק: "חנוך לנער על פי דרכו" (על משלי כ"ב): "מצוה שיהיה החינוך ע"פ דרכו - כי כל אדם מסוגל מטבעו לענין אחר, בין בדעות יש שמוחם חד, ויש ששכלם ישר בלתי מחודד, וצריך ללמדם כפי ההכנה שנמצא בו, ובין במעשים, יש שמוכן לאומנות מיוחד, ולמדה מיוחדת, ויקבל אותה בקל, וזה יוכר בהנער לפי התשוקה, ... (ו)צריך לחנכו לפי דרכו ולפי הרושמים שיש בו אל מה שהוא מוכן אליה, שאז לא יסור ממנה גם כי יזקין - לא כן אם יחנכהו אל מה שהוא זולת טבעו:". 
אין "פס ייצור בחינוך". אין קו אחיד המתאים לכל מתחנך. יש למצוא את "התשוקה" של כל ילד, יש להעצים את הברק בעיניים. אם בגיל הנכון נהיה קשובים לטבע הילד ולאישיותו, לא תהיה כל סיבה "לאבד" אותו בדרך.
באופן דומה מסביר הרש"ר הירש (בראשית כ"א): "מה משמעות "נעורים"? ההוראה המקורית של "נער": "לנענע ולהשליך מעליו" ... וזו גם משמעות "נעורים": צעירים רוצים להתפתח מתוך עצמם; רשמים טובים או רעים אינם נקלטים בם דרך קבע. טבע הנער עודנו בתכונתו המקורית, טרם התעטף בטלית של חנופה. עודנו "מנער" מעליו רשמים טובים ורעים". גיל הנעורים הוא גיל של "התנערות", הנוער מורד, בועט – זהו טבעו ויופיו. משכך אין נערים שליליים – יש נערים שמחפשים לצמוח, "להתפתח בתוך עצמם", ובמילותיו (שם): "אוי לנו למי שסבור שהילד הממוצע הוא רשע מרושע! מי שמכיר ילדים יודה: לא, אין זה נכון, הנוער איננו מושחת, יצר לב האדם איננו רע מנעוריו, לא מנעוריו ישאף האדם אל הרע". אין ילד שנולד רע. מידות רעות מתפתחות באדם אך ורק בשל חינוך מוחמץ.
ברוח זו מבקר הרש"ר הירש את חינוכו של עשיו (בראשית כ"ח): "חכמינו הבינו כי שניהם, יעקב ועשיו, היו יכולים להיות שומרי ברית אברהם, אלמלי היו מבחינים בטבעם השונה בעוד מועד, בילדותם, והיו מחנכים מלכתחילה את כל אחד מהם לפי טבעו ותכונותיו, בדרכי חינוך שונות המובילות למטרה אחת. השיטה האחידה בחינוך ובהוראה שהשתמשו בה לגבי שני האחים, מבלי להתחשב בהבדלים שבכשרונותיהם ובתכונותיהם גרמה לאותו ניגוד מוחלט שהיה קיים אצל שני החניכים בדרכי חייהם כאשר גדלו והיו לאנשים."
איננו שוקדים על השמרים. איננו מחכים לעתיד כדי לגלות מה יעלה בגורל ילדנו. אנו מצווים לחנכם על פי דרכם בהווה. להקנות להם כלים לסלול את נתיב חייהם הייחודי ברוח מורשת אבותיהם. איננו מפקירים ילדים "לגדול", תפקידנו "לגדל" ילדים, ויה"ר שנזכה.
לתרומות והקדשות לחץ כאן
לרפואת
מרת לבנה בת מרים שתח'
רפואת הנפש ורפואת הגוף
לעילוי נשמת
מרת ברכה לנדאו בת יעקב ז"ל
ר' יצחק שולמן בן איסר ז"ל
לעילוי נשמת
משה רובינשטיין בן אברהם ישראל, ואשתו רבקה בת הרב יחיא ז"ל
שמואל בן-הרוש בן חיים ז"ל
אתרים מומלצים: אורייתא • תהילים • שמירת הלשון • פרקי אבות