מקוה.נט בפייסבוק

מאמרי מקוה.נט

שאלה הלכתית

מעוניינת לשאול את היועצת או את הרב שאלה הלכתית?

החטא להזכיר חטא

הרבנית, עו"ד פנינה נויבירט, קהילת 'אהל ארי', רעננה
אנו נמצאים בעיצומו של תהליך התשובה המלווה את קבלת השנה החדשה. השלב העיקרי עשיית התשובה הינו שלב הוידוי, כמאמר הרמב"ם (הלכות תשובה פ"א): "כל מצות שבתורה בין עשה בין לא תעשה אם עבר אדם על אחת מהן בין בזדון בין בשגגה כשיעשה תשובה וישוב מחטאו חייב להתודות לפני האל ברוך הוא  ...  וידוי זה מצות עשה, כיצד מתודין אומר אנא השם חטאתי עויתי פשעתי לפניך ... וכל המרבה להתודות ומאריך בענין זה הרי זה משובח".
 ברם דווקא בראש השנה, יום הדין, אין אנו אומרים וידוי (ר', בין היתר, במגן אברהם סימן תקפד סק"ב). יתר על כן, ביום נשגב זה נמנעים אנו כליל מהזכרת חטאינו. בחלק מהקהילות ישראל אין אומרים "אבינו מלכנו חטאנו לפניך", וכן נוהגים אנו להימנע מאכילת אגוזים מהטעם כי אלו מזכירים בגימטריה את המילה "חטא", כדברי הרמ"א (אורח חיים תקפ"ג): "יש מדקדקים שלא לאכול אגוזים, שאגוז בגימטריא חטא, ועוד שהן מרבים כיחה וניעה ומבטלים התפלה"  (אף כי הגימטריה של אגוז הינה "חט" בלבד). מה הטעם לחששנו מפני הזכרת חטאינו ביום קדוש זה? וכי פוחדים אנו מקבלת אחריות על מעשינו וכשלונותינו?
 מענה לאמור ניתן למצוא בדיאלוג מרתק המתרחש בין הנביא אלישע לבין האשה השונמית (מלכים ב', ד'). אלישע ונערו גיחזי נקלעים לבית השונמית, והיא מארחתם בחפץ רצון. בתגובה, מבקש אלישע להיטיב עם האשה השונמית ושואלה (שם, בפס' י"ג): " הִנֵּה חָרַדְתְּ אֵלֵינוּ אֶת כָּל הַחֲרָדָה הַזֹּאת מֶה לַעֲשׂוֹת לָךְ הֲיֵשׁ לְדַבֶּר לָךְ אֶל הַמֶּלֶךְ אוֹ אֶל שַׂר הַצָּבָא?" השונמית ממאנת לקבל כל טובת הנאה ומגיבה במילים: " וַתֹּאמֶר בְּתוֹךְ עַמִּי אָנֹכִי יֹשָׁבֶת". מה פשר שאלתו של אלישע ומה פשר תשובת האשה השונמית לו?
 לשאלה זו נדרש הזוהר, המסביר, כי מעמד זה התרחש בעיצומו של ראש השנה. האשה השונמית מיטיבה עם אלישע, ובתמורה מבקש הוא להיטיב עימה, ולקדם ענייניה לפני "המלך" הוא מלך מלכי המלכים הקב"ה ביושבו בדין, ובלשון הזוהר: "ההוא יומא יומא טבא דראש השנה הוה  ... ובההוא יומא אקרי קודשא בריך הוא מלך, המלך המשפט, אמר לה אי את אצטריך לך לגבי מלכא עלאה על עובדין די בידך". 
השונמית מסרבת להצעתו הנדיבה של אלישע, וסיבה יסודית בידה: "בשעתא (נ"א בזמנא) דדינא תליא בעלמא, לא יתפרש בר נש בלחודוי, ולא יתרשים לעילא ולא ישתמודען ביה בלחודוי, דהא בזמנא (אחרא) דדינא תליא בעלמא, אינון דאשתמודעון ורשימין בלחודייהו, אף על גב דזכאין אינון, אינון אתפסן בקדמיתא, ועל דא לא לבעי ליה לאיניש לאתפרשא מבין עמא לעלם, דבכל זמנא רחמי דקודשא בריך הוא על עמא כלהו כחד, (ולא ליבעי ליה לאיניש לאתפרשא מן עמא לעלם)". בראש השנה נפרסים רחמיו של הקב"ה על עמו כאחד, לכן לא ראוי ולא כדאי לו לאדם לפרוש מן הציבור ביום זה, ואלו הפורשים מן הציבור – הם הנתפסים ראשונים בדין. 
מדברי הזוהר עולה, כי כמיהתה של השונמית לשבת בתוך עמה נעוצה בהבנת כוחו של הציבור. האומה הישראלית הינה ישות בפני עצמה אשר כוחה גדול בהכרח מכוחם המצטבר של הפרטים המרכיבים אותה. רחמיו של הקב"ה על עם ישראל כמכלול, ולכן הפרישה מהעם כרוכה בסיכון ובחשיפה לביקורת משמיא.  
מטעם זה אין להזכיר החטא בראש השנה. האומה הישראלית תמיד יוצאת זכאית בדין, ברם אם מבקשים אנו לפרוש מן הציבור נדרשים אנו ליתן הדין על כל בחירותינו ומעשינו. שייכותנו לעם ישראל מגנה עלינו, לפיכך, מעצמנו ומחטאנו.  
בראש השנה, יום הרת עולם, ביום בו מעמיד הקב"ה למשפט כל יצורי עולמים. אנו מתייצבים בפניו כאומה אשר חרטה על דגלה את ערבותם ההדדית של בניה, לכידותנו תגן עלינו ונצא כולנו כאיש אחד בלב אחד זכאים בדין ונחתם לאלתר לחיים טובים, אמן כן יהי רצון.
לתרומות והקדשות לחץ כאן
לרפואת
מרת לבנה בת מרים שתח'
רפואת הנפש ורפואת הגוף
לעילוי נשמת
מרת ברכה לנדאו בת יעקב ז"ל
ר' יצחק שולמן בן איסר ז"ל
לעילוי נשמת
משה רובינשטיין בן אברהם ישראל, ואשתו רבקה בת הרב יחיא ז"ל
שמואל בן-הרוש בן חיים ז"ל
אתרים מומלצים: אורייתא • תהילים • שמירת הלשון • פרקי אבות