מקוה.נט בפייסבוק

מאמרי מקוה.נט

שאלה הלכתית

מעוניינת לשאול את היועצת או את הרב שאלה הלכתית?

היום שאחרי החיתום

הרבנית, עו"ד פנינה נויבירט, קהילת 'אהל ארי', רעננה
אחד מיסודות האמונה מגולם באמירה: "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזירה". בכוחנו לשוב אל ה' ולשנות גורלנו לטובה. 
ברם במדרש מורכב, המובא בגמרא במסכת ראש השנה (י"ז:), מבקשים חכמנו להתעמת עם סוגייה זו: "היה רבי מאיר אומר: שנים שעלו למיטה וחוליין שווה, וכן שנים שעלו לגרדום לידון ודינן שוה – זה ירד וזה לא ירד, זה ניצל וזה לא ניצל – מפני מה זה ירד וזה לא ירד? זה ניצל וזה לא ניצל? זה התפלל ונענה וזה התפלל ולא נענה?"  
מדרש זה מציב שאלה נוקבת – כיצד יתכן, כי בעוד שני אנשים מתפללים לשנות את גורלם – האחד נענה והשני לא נענה? 
במענה לשאלה זו נחלקים רבי מאיר ורבי אליעזר. לפי רבי מאיר אמנם שני האנשים התפללו להמתקת גזירתם, אך רק אחד מהם התפלל תפילה שלמה, ובאמצעותה העביר את רוע הגזירה: "זה התפלל תפילה שלימה – נענה, וזה לא התפלל תפילה שלימה – לא נענה" (שם). 
לפי רבי אלעזר תפילת האחד צלחה מאחר שגזר דינו טרם נגזר, ולכן יכול היה עדיין לשנות את גורלו לטובה. לעומת זאת, גזר דינו של השני כבר נגזר, ולכן תפילתו לא צלחה: "רבי אלעזר אמר: כאן קודם גזר דין כאן לאחר גזר דין" (שם). 
מהו היחס שבין חיתום הדין והיכולת לשוב בתשובה? אם גורל האדם נחתם בימים הנוראים – האם מנוע  האדם מלשוב לה' ביתר ימות השנה, כעולה מהסברו של רבי אלעזר? ואם אכן יכול הוא לשוב לה' אף לאחר חיתום הדין, כעולה מהסברו של רבי אלעזר – מהי משמעות חיתום הדין שבימים הנוראים? 
בהקשר זה מעניין להידרש למחלוקת אחרת במדרש בדבר מועד חיתום הדין: "הכל נידונים בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם ביום הכפורים דברי רבי מאיר ... רבי יוסי אומר אדם נידון בכל יום" (ראש השנה ט"ז.). לשיטת רבי מאיר – חיתום הדין ביום הכיפורים. לעומת זאת לשיטת רבי יוסי נידון האדם מחדש בכל יום. 
שיטת רבי יוסי מעוררת תהיות. אם בכל יום נגזר גורלו של האדם – מה פשר חיתום הדין שבימים הנוראים? 
לפי הרב חרל"פ הימים הנוראים מתאפיינים בהשראה מיוחדת, בתחושת קירבה אדירה לקב"ה, אשר נדמה לנו כנגיש יותר, כקרוב יותר: "ובלתי ספק שיש זמנים, אשר מרוב אהבה הקב"ה מבליג כביכול על מידת הדין, וההתגעגעות וההמיית מעיים פורצים כל דין ורוצה להתיחד עם ישראל עם קדושו ... וזה מה שהקב"ה ממציא עצמו בימים אלו, הכונה שהאהבה הבלתי גבולית האהבה שאין שום סיבה אליה ואשר אין כל מאורע וסיבה יכולה להחלישה מתגלית בימים אלו" (מי מרום, אורי וישעי, שפ"ג) 
רמת הקירבה לקב"ה לה מגיע האדם בימים הנוראים משפיעה על חיתום דינו. 
במידה שהאדם מנצל את אווירת ימים אלה כדי לשאוף אל ה' – הוא נחתם לטובה: "סוד החתימה שבנעילה, שפותחים השערים העליונים ומי שמכניס עצמו לתוך השערים האלו, הוא נשאר כל השנה במעמד השערים הרוממים האלו" (שם). הקירבה האלקית לה ניתן להגיע בימים הנוראים מותירה את חותמה על יתר ימות השנה. 
לעומת זאת, אדם שאינו מעריך את ההזדמנות לדרוש ה' בהיותו קרוב, ואינו משתדל לשוב אל ה' חרף נגישותו, מעיד על עצמו, כי איננו מעוניין באלקות בחייו. כמובן שעדות זו תלווה אותו ביתר ימות השנה, כאשר ההסתר גדול יותר, ואווירת החולין שורה: "ומי שלא זכה אליהם, כשמגיעה שעת הנעילה נסגרים השערים ומי שבחוץ , נשאר בחוץ כל השנה" (שם). 
לאור הסבר זה, אין כל סתירה בין גישת רבי מאיר לגישת רבי אלעזר שבמדרש. צודק רבי מאיר, כי אף לאחר חיתום הדין יכול אדם תמיד לשוב אל ה' ולשנות את גורלו בתפילה שלמה. צודק גם רבי אלעזר באמרו, כי לאחר חיתום הדין הסיכוי לשוב אל ה' קטן, שכן ההזדמנות הנדירה לחוש בקרבת ה' בהיעדר מחיצות והבדלות – התפוגגה, וממילא האתגר שבתשובה מלאה ובתפילה שלמה – גדל, כדברי הרב חרל"פ: "אבל אם ח"ו בהיפך, אם גם בעת שמתגלה לנו מחמדתו ית"ש רוממות אהבתו אלינו, נקשה ערפנו לבלתי שום לב לכל אלה, הלא כל שהרחמים והאהבה יותר גדולים, כל מה שהחסדים יותר נוראים, הנה בזה עצמו הדינים מתרבים, ומכל העברים צועקים עלינו האם גם בעת נעלה כזה אטומים אזנכם וסתום לבבכם ?" (מי מרום י').
 ויה"ר שנזכה להפנים את גודל השעה, את ההזדמנות האדירה למצוא אלקים בקרבנו, את המבחן הגדול בו אנו נבחנים.
לתרומות והקדשות לחץ כאן
לרפואת
מרת לבנה בת מרים שתח'
רפואת הנפש ורפואת הגוף
לעילוי נשמת
מרת ברכה לנדאו בת יעקב ז"ל
ר' יצחק שולמן בן איסר ז"ל
לעילוי נשמת
משה רובינשטיין בן אברהם ישראל, ואשתו רבקה בת הרב יחיא ז"ל
שמואל בן-הרוש בן חיים ז"ל
אתרים מומלצים: אורייתא • תהילים • שמירת הלשון • פרקי אבות