מקוה.נט בפייסבוק

מאמרי מקוה.נט

שאלה הלכתית

מעוניינת לשאול את היועצת או את הרב שאלה הלכתית?

אוי לנו מיום הדין

הרב רונן נויבירט - קהילת "אוהל ארי", רעננה.

"וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו גְּשׁוּ נָא אֵלַי וַיִּגָּשׁוּ וַיֹּאמֶר אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה:
ויתן את קולו בבכי ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו"
ודרשו חז"ל במדרש רבה (פרשה צג פסקה י)
"אבא כהן ברדלא אמר אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה ...יוסף קטנן של שבטים היה ולא היו יכולים לעמוד בתוכחתו הה"ד ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו לכשיבא הקב"ה ויוכיח כל אחד ואחד לפי מה שהוא שנאמר (תהלים נ) אוכיחך ואערכה לעיניך על אחת כמה וכמה..." 
רבים מהפרשנים הקשו על מדרש זה. וכי איזו תוכחה מצויה כאן בפסוקים ? הרי לכאורה, כל שיוסף אומר לאחיו הוא : " אֲנִי יוֹסֵף – העוד אבי חי". היכן א"כ, מצויה התוכחה בדבריו ?
על הדברים עומד בעל "בית הלוי", ר' יוסף דב הלוי סולובייצ'יק.
מדוע , מקשה "בית הלוי", שואל יוסף את אחיו "העוד אבי חי" ? הרי יהודה בדבריו מדבר כל הזמן על הצער שעתיד להגרם ליעקב, אם ילקח בנימין,  וא"כ מה השאלה ? בודאי שיעקב חי !
   ועונה "בית הלוי" . התוכחה הטובה ביותר, הינה תוכחה בה החוטא בעצמו פוסק את דינו באופן אובייקיבי. תוכחה זו היא מעין תוכחת כבשת הרש.  כאשר נתן הנביא בא להוכיח את דוד על מעשה בת שבע, ומספר לו על כבשת הרש שנגזלה ונשחטה ע"י העשיר, פוסק דוד בעצמו את גזר דינו : "חי ה', כי בן מוות האיש העושה זאת...". מיד אמר לו נתן הנביא : אתה האיש.
זוהי בדיוק, תוכחתו של יוסף. השאלה המיותרת לכאורה של יוסף, "העוד אבי חי" היא היא התוכחה. כאשר יהודה מנסה לתלות את כל טענותיו בעוול  ובצער שעתיד יוסף לגרום ליעקב, שואל אותו יוסף "העוד אבי חי?". אתם מאשימים אותי כעת בגרימת עוול ליעקב. מדוע א"כ, לא חששתם לצערו של יעקב לפני 22 שנים כאשר מכרתם אותי למצרים ?
            תוכחה טובה לא באה בכעס ובדברים קשים. האדם נוטה פעמים רבות להתכחש לאמת ולברוח ממנה . התוכחה החזקה ביותר היא העמדת האדם אל מול האמת , נטו. באומרו "אני יוסף" , העמיד יוסף את האחים אל מול האמת. מציאות האמת של "אני יוסף", טפחה על פניהם של האחים אשר ניסו לחיות בשקר. כאשר המציאות טופחת על פניו של החוטא – אין צורך להכביר במילים. כל מילה מיותרת - רק תגרע מעוצמתה של התוכחה.
            מעין זו, תהיה התוכחה לעת"ל. לא תהיה זו תוכחת כעס, כ"א העמדת האדם אל מול כל האמת , אל מול סרט המתעד את כל חייו, ללא יכולת להסתיר או להדחיק ארוע מסויים.
            לכן, מסביר בית הלוי, נקטו חז"ל בכפילות – אוי לנו מיום הדין – אוי לנו מיום התוכחה : ביום זה, יום הדין, נשב אנו בבית הדין של מעלה ונקבע ביום זה בעצמינו את גזר הדין – וזוהי גופא התוכחה. יום הדין שנפסוק בו את דיננו – הוא גם יום התוכחה.
מסופר על בעל התניא, שבקש פעם מהמוכיח שבעירו, שיבוא להוכיחו בדברים, שהרי "לכולם אומר אתה דברי תוכחה, ורק לי אין מי שיאמר". המוכיח הנבוך, שנתקשה להוכיח את רבו בעל התניא, אמר לו כך : "אין אני יכול להוכיחך, שהרי גדול אתה ממני. הפער בין ידיעותך לידיעותי עצום הוא. אמנם דע לך, שהמרחק אשר ביני לבינך הוא כאין וכאפס לעומת המרחק שלך מריבונו של עולם. הדברים שאינך יודע עדיין רבים הם מהפער שבין ידיעותי לידיעותך". לשמע דברים אלו – פרץ בעל התניא בבכי גדול...

לתרומות והקדשות לחץ כאן
לרפואת
מרת לבנה בת מרים שתח'
רפואת הנפש ורפואת הגוף
לעילוי נשמת
מרת ברכה לנדאו בת יעקב ז"ל
ר' יצחק שולמן בן איסר ז"ל
לעילוי נשמת
משה רובינשטיין בן אברהם ישראל, ואשתו רבקה בת הרב יחיא ז"ל
שמואל בן-הרוש בן חיים ז"ל
אתרים מומלצים: אורייתא • תהילים • שמירת הלשון • פרקי אבות