מקוה.נט בפייסבוק

מאמרי מקוה.נט

שאלה הלכתית

מעוניינת לשאול את היועצת או את הרב שאלה הלכתית?

ניסים גלויים

הרב רונן נויבירט - קהילת "אוהל ארי", רעננה.

"מאי חנוכה? ... שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל, וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול, ולא היה בו אלא להדליק יום אחד, נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים. לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל ובהודאה." (שבת כ"א)
מדברי הגמרא במסכת שבת, עולה כי חג החנוכה הינו, בעיקרו, הנצחה של נס פך השמן.
הדברים מצריכים עיון, שכן נס פך השמן נראה, לכאורה, כנס מיותר. חז"ל קבעו כי "טומאה הותרה בציבור", ולכן מסתמא, ניתן היה להדליק את המנורה אף בשמן טמא. יתר על כן, גם אם לא ניתן היה להדליק המנורה, הרי שאין חיוב בקיום מצווה באונס, שכן "אונס רחמנא פטריה".
באופן דומה מקשה המהר"ל, כי אין מקום להודות ולהלל על נס שנעשה לאדם על מנת לקיים מצוה, אלא על נס של הצלה פיזית בלבד, וראייתו שבתפילת על הניסים שתקנו חז"ל להודאה על נס החנוכה, אין איזכור, ולו ברמז, של נס פך השמן, אלא רק של נס הנצחון בקרב, של מעטים מול רבים.
מסביר המהר"ל: "וי"ל שעיקר מה שקבעו ימי חנוכה בשביל מה שניצחו את היונים, רק שלא היה נראה שהיה נצחון ע"י נס הש"י שעשה זה ולא מכחם וגבורתם, ולפיכך נעשה הנס ע"י נרות המנורה שידעו שהכל היה בנס המלחמה ג"כ."
אכן הנס המרכזי והחשוב שבחנוכה הינו נס הנצחון בקרב, אמנם מאחר שנס זה הינו נס שבתוך הטבע,  היה חשש כי הנס לא ייוחס לקב"ה כי אם לגבורת המכבים. היה חשש שהשיר "על הנסים ועל הנפלאות אשר חולל ה' למכבים", יקבל גירסה מחודשת של "על הנסים ועל הנפלאות אשר חוללו המכבים". על כן, מסביר המהר"ל, נקשר נס זה בנס שלמעלה מן הטבע הוא נס פך השמן, אשר אין ספק כי מאת ה' היה. נס פך השמן, אמור להחדיר לתודעה שגם הניצחון בקרב, על דרך הטבע היה נסי לחלוטין. המכבים לא נצחו רק בזכות היותם מצביאים גדולים, כי אם גם ובעיקר בזכות הסיעתא דשמיא.
וידועים דברי הרמב"ן (בסוף פרשת בא): ש"מן הנסים הגלויים והמפורסמים, אדם מודה בנסים הנסתרים שהם יסוד התורה כולה ואין לאדם חלק בתורת משה רבנו עד שנאמין בכל דברנו ומקרינו שכולם נסים, אין בהם טבע ומנהגו של עולם בין ברבים בין ביחיד, אלא אם יעשה המצוה יצליחנו שכרו, ואם עבור עליהם יכיתנו עונשו, הכל בגזרת עליון כאשר הזכרתי כבר עכ"ל."
באופן דומה מסביר הרב יעקב ניימן, בעל דרכי מוסר, את אמירת חז"ל "קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף". עומד הרב ניימן על הקשר שבין כלכלת האדם הטבעית לבין קריעת ים סוף הניסית: "מזונותיו של אדם שהם ענין טבעי בהחלט מעשה ידי אדם ותחבולותיו מדמין לקריעת ים סוף, שהוא ענין נסי בהחלט, שהוו חז"ל דבר שהוא עיקר טבע לדבר שהוא עיקר נס ע"י הקב"ה לבדו – לומר לך שאף הטבע נעשה ע"י הבורא לבדו, אין טבע בעולם בכלל, הכל נוצר מתפתח ומקבל חיותו מהקב"ה לבדו. מי שחושב שגם הטבע משתתף בבריאה וההנהגה הריהו עובד עבודה זרה, ומאמין בשיתוף."
בדרך זו ניתן אף לתרץ את קושיית הבית יוסף – מדוע מציינים אנו שמונה ימי הלל והודאה בחג החנוכה, שהרי, מקשה הבית יוסף, בפך השמן היה די שמן כדי להדליק את המנורה יום שלם. לפיכך הנס התרחש רק בשבעת הימים הנותרים בהם הדליקו מפך השמן ולא ביום הראשון?
מסביר הסבא מקלם, ר' שמחה זיסל זצ"ל, כי בשבעה מימי חג החנוכה הנציחו חז"ל את הניסיות שמעל לחוקי הטבע, בכך ששמן דולק שבעה ימים מעבר ליום האחד לו נועד מלכתחילה להספיק. אמנם ביום השמיני, מסביר הסבא מקלם, חוגגים אנו את הניסיות שבתוך הטבע, בעצם העובדה ששמן אכן דולק, אפילו יום אחד.
את תפילת על הניסים, המנציחה את נס החנוכה אומרים אנו בתוך ברכת "מודים", בה מודים אנו לקב"ה "על ניסיך ועל נפלאותיך שבכל יום עמנו". הנסים שמעל הטבע, תפקידם לסייע בעדינו להכיר ולהודות " על ניסיך ועל נפלאותיך שבכל יום עמנו".

לתרומות והקדשות לחץ כאן
לרפואת
מרת לבנה בת מרים שתח'
רפואת הנפש ורפואת הגוף
לעילוי נשמת
מרת ברכה לנדאו בת יעקב ז"ל
ר' יצחק שולמן בן איסר ז"ל
לעילוי נשמת
משה רובינשטיין בן אברהם ישראל, ואשתו רבקה בת הרב יחיא ז"ל
שמואל בן-הרוש בן חיים ז"ל
אתרים מומלצים: אורייתא • תהילים • שמירת הלשון • פרקי אבות