מקוה.נט בפייסבוק

מאמרי מקוה.נט

שאלה הלכתית

מעוניינת לשאול את היועצת או את הרב שאלה הלכתית?

תשובת הצדיקים הגמורים

הרבנית, עו"ד פנינה נויבירט.

"אמר רבי אבהו: מקום שבעלי תשובה עומדין - צדיקים גמורים אינם עומדין" (ברכות ל"ד:)
דברי רבי אבהו משמשים תמריץ מצויין לחוטא לתקן את מעשיו – עשה תשובה וזכה להתעלות למדרגות אליהן לא יגיע הצדיק הגמור לעולם. 
עם זאת, לא ניתן להתעלם מאי הצדק המשתקף לכאורה מדברי המדרש. מדוע ראוי להפלות לרעה צדיק שלא חטא ולשלול ממנו הזכות להעפיל למדרגת בעל התשובה? מדוע מועדף עבריין שהשתקם מעברו הפלילי על פני אדם ישר דרך בעל עבר נקי ללא דופי? האמנם גדול בעל התשובה שחטא ושב מחטאו מצדיק גמור שלא חטא מעולם? 
לשם מענה על שאלות אלה עלינו להידרש להגדרת מושג התשובה. 
אחת המשמעויות הנפוצות למילה תשובה הינה חזרה, שיבה. ואכן, מקובל לראות בתשובה משום כלי להשבת המצב לקדמותו ולמחיקת השפעות החטא על החוטא ועל סביבתו, כמאמרו הידוע של ריש לקיש: "גדולה תשובה שזדונות נעשות לו כשגגות" (יומא פ"ו:). לפי תפיסה זו, לתשובה ישנו אפקט רגרסיבי, היא מחזירה את החוטא אחור ומעמידה אותו במקום בו עמד קודם לחטאו.
אמנם לפי התורה נקשרת מצוות התשובה בחזרה. אם כי לפי הציווי התורני איננו מצווים לשוב למקום בו עמדנו לפני החטא, כי אם לשוב לה': וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְּקֹלוֹ" (דברים ד', ל'), וכן – " וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם" (דברים ל', ב'). עקרון זה משתקף אף בדברי הנביא: "שובה ישראל עד ה' אלקיך כי כשלת בעוונך" (הושע י"ד, ב') וכן בחתימת מגילת איכה: "השיבנו ה' אליך ונשובה".
התשובה אל ה' משקפת מגמה של התקדמות מתמדת ואינסופית אל ה', ואכן הרב קוק רואה בתשובה משום תהליך התפתחותי בו נתון העולם בשאיפתו לשוב לה', ובמילותיו: "התשובה באה משאיפת המציאות כולה להיות יותר טובה ומזוככת, יותר חסינה ומעולה ממה שהיא. בתוך חפץ זה חבוי כח-חיים של התגברות על המדה המוגבלת של ההויה ועל חולשותיה. והתשובה הפרטית, של האדם היחיד, וקל וחומר של הצבור, שואבת היא את כחה ממקור חיים זה, שהוא פועל תמיד בעוזו פעולה בלתי פוסקת" (הרב קוק, אורות התשובה ו, א). 
אמנם על מנת להתקדם, חייב אדם לפשפש במעשיו, ולתקן את מחדליו, אף אם הדבר כרוך בנסיגה אחור. ברם הליך התשובה אינו מסתכם בתיקון החטאים, כי אם בהתקדמות האדם, בהעצמת התכונות הטרומיות החיוביות שבו, כפי שמסביר הרב קוק: "כשם שצריכים להעלות את המדות והמחשבות הרעות לשרשן, כדי לתקנן ולמתקן, כן צריכים להעלות את המדות והמחשבות הקטנות, אע"פ שהן טובות אבל אינן במעלה גדולה ומאירה, למקור שרשן " (אורות התשובה י"ד, א').
התשובה הינה השאיפה המתמדת והבלתי פוסקת להתקדם לקראת הקב"ה. לפיכך, האדם האידיאלי הינו אדם הנתון תדיר במדרגת "בעל תשובה" – הצמא לה'. לעומת זאת, אדם הרואה בעצמו "צדיק גמור" מונע מעצמו את העונג שברצון להתקרב אל ה', וממילא בשל מצבו התודעתי הבעייתי, לא יטרח להתאמץ ולהתקדם, וישקוד על שמריו. 
לאור זאת מסביר הרב קוק מדוע, לפי המדרש דלעיל, זוכים בעלי תשובה למדרגה רוחנית לה לא יזכו צדיקים גמורים: "ומדה זו של העלאת דברים קטנים לגדלות אינה פוסקת בכל עת ובכל שעה, והיא התשובה הגמורה שצדיקים גמורים באים על ידה להיות עולים במעלות בעלי תשובה" (שם).
בעולמנו אין "צדיקים גמורים", אין אנשים שהגיעו אל השלמות, שאוחזים באלוקות. אך יש "תשובה גמורה" – כולנו ראויים למדרגת בעלי התשובה, השואפים לשלמות, המייחלים לה'. 
ימי התשובה אינם מסתכמים עם חיתום הדין. הם פותחים לנו צוהר לתהליך התשובה שילווה אותנו לכל אורך חיינו במדרגת בעלי התשובה המאפילה על מדרגת כל צדיק גמור. 

לתרומות והקדשות לחץ כאן
לרפואת
מרת לבנה בת מרים שתח'
רפואת הנפש ורפואת הגוף
לעילוי נשמת
מרת ברכה לנדאו בת יעקב ז"ל
ר' יצחק שולמן בן איסר ז"ל
לעילוי נשמת
משה רובינשטיין בן אברהם ישראל, ואשתו רבקה בת הרב יחיא ז"ל
שמואל בן-הרוש בן חיים ז"ל
אתרים מומלצים: אורייתא • תהילים • שמירת הלשון • פרקי אבות