מקוה.נט בפייסבוק

מאמרי מקוה.נט

שאלה הלכתית

מעוניינת לשאול את היועצת או את הרב שאלה הלכתית?

משנכנס אדר מרבים בשמחה

הרב רונן נויבירט - קהילת "אוהל ארי", רעננה.

      מרגלא בפומא דאינשי לשיר "משנכנס אדר מרבים בשמחה". ברם, משפט זה הינו רק חלק ממימרא של ר' יהודה במסכת תענית: "אמר ר' יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה, כך משנכנס אדר מרבין בשמחה." (תענית כ"ט.). משמע מגמרא זו ששמחת חודש אדר, לא זו בלבד שאינה מנותקת מאבלו של חודש אב, אלא אף נובעת מאותו השורש - "כשם ש … כך מש … ". ר' יהודה בא ללמדנו שהבנה עמוקה של שמחת הפורים, לא תתאפשר ללא הבנת שורש האבילות של חודש אב. מהו א"כ שורש האבילות בחודש אב?
      "ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא. אמר רבה א"ר יוחנן: אותו היום, ערב  תשעה באב היה, אמר להם הקב"ה: אתם בכיתם בכיה של חנם ואני קובע לכם בכיה לדורות." (תענית שם). ע"פ הסברם של חז"ל, האבילות בחודש אב נגרמה בגין חטא המרגלים. 
      חטא זה מצריך עיון. הכיצד נופל דור המדבר בחטא זה? כיצד דור אשר ראה את מלחמת ה' במצרים וראה את "מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי", מפחד ממלחמה על ארץ ישראל? כיצד גדולי ישראל שנתמנו כמרגלים, מאבדים את אמונתם?
      ע"פ קו פרשנות אחד, בו נוקטים הרב קוק, ה"שפת אמת" ועוד, לא היה כאן מצב של אבדן אמונה, שהרי כולם חוו את הניסים, אלא ההיפך הוא הנכון. עם ישראל יוצא ממצרים ברגע האחרון, שקוע במ"ט שערי טומאה. העם עובר מהפך אמוני במשך 50 יום החל מיציאת מצרים, דרך קריעת הים וכלה במתן תורה. זהו שינוי מהותי ומהיר מחיי טומאה לחיים שמימיים בהם נגלית השכינה בכל רגע: עמודי הענן והאש, לחם מן השמים, משכן וכו'. דור דעה השקוע בחיי הרוח ופנוי ללימוד תורה במהלך כל היום יכול לראות בחזרה לארץ, איום על מדרגתו וז"ל ה"שפת אמת"1: "בפסוק - והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה: סמיכות הפרשה (הפרשת חלה) למרגלים, כי ניחם אותם השי"ת בעבור כי תרעומתם היה שלא להיות נחותי דרגא, דמיעקרא דור המדבר היה בחינת משה רבינו ע"ה שהוריד להם תורה ומן לחם מן השמים. ובחינת א"י היה לחם מן הארץ. ואמר הכתוב כי באכלכם לחם מן הארץ ביותר יוכלו להרים תרומה… כי בודאי אמרו המרגלים אמת, כי בהיותם במדבר היה טוב להם ונראה להם שח"ו יהיה ירידה בכניסתם לארץ…" . המרגלים לא פחדו מעמי הארץ החזקים ומיכולת ההתגברות עליהם, שהרי כולם ראו "את מצרים מת על שפת הים". המרגלים חששו מעצם הצורך להקים צבא בכניסה לארץ - דבר שיוביל לביטול תורה עצום! החשש מפני "ארץ זבת חלב ודבש" נבע מהציווי "כי תבואו אל הארץ ונטעתם…" - אם נתחיל לבנות מדינה עם חקלאות, צבא, כלכלה, משטרה - תורה מה תהא עליה? זוהי בדיוק עצת המרגלים: להשאר בגלות "למען כבוד התורה"…
      זו גם משמעות הבכי לדורות. העם אכן נענש במדבר ובזה סיים "לרצות" את עונשו. חז"ל, עם זאת, באים ללמדנו ששורש הטעות בחטא המרגלים היתה - אי ההבנה של יכולת מציאת ההרמוניה בין עולם התורה והרוח לעולם המעשה והטבע בארץ ישראל. טעות זו - היא היא הבכיה לדורות של העם. בכל פעם שהעם יטעה ביסוד זה, באופן שאינו בר תיקון - יבוא חורבן…
      שורש הטעות של  חטא המרגלים הינו שורש התיקון של חודש אדר. מגילת אסתר מלאה בתיאורים של משתאות,"תצוגות יופי", מלבושים תמרוקים ועוד. גם מצותיו של חג הפורים הינן, על פי רוב, מצוות גשמיות למדי: סעודה, יין, מתנות, מלבושים ועוד. אולם דוקא מתוך "העיסוק החומרני" אנו מתחברים לקב"ה, כפי שמתרחש במגילה - העם זוכה לישועה מתוך כל המציאות הגשמית המתוארת במגילה. בחג הפורים אנו מגלים שניתן להגיע למדרגה בה הגשמיות לא סותרת את הרוחניות. במובן זה, שמחת חודש אדר היא שמחת השלמות וההרמוניה, המגיעה לשיאה בחג הפורים, חג בו אין כל סתירה בין הקודש והחול ובין התורה לעבודה וכפי שכותב מרן הרב קוק בעולת ראי"ה (עמ' ת"מ)– "וע"כ יש לומר, דהאי טעמא דמלאכה לא קבלו עלייהו בפורים, דכהיום אין הגשמי מתנגד לרוחני. ע"כ בכל יו"ט, שעיקר התכלית של כולם שיהיה מקרא קודש להתענג על ה', לא יתכן להיות עסוק במלאכות חול… משא"כ היום שנהפכה הקללה לברכה, ואפילו עסוק במלאכה שם הוא מוצא אור הקדושה… ע"כ האור מגולה ע"י המגילה " 
      על כן הורונו חז"ל – "משנכנס אדר מרבים בשמחה" .

לתרומות והקדשות לחץ כאן
לרפואת
מרת לבנה בת מרים שתח'
רפואת הנפש ורפואת הגוף
לעילוי נשמת
מרת ברכה לנדאו בת יעקב ז"ל
ר' יצחק שולמן בן איסר ז"ל
לעילוי נשמת
משה רובינשטיין בן אברהם ישראל, ואשתו רבקה בת הרב יחיא ז"ל
שמואל בן-הרוש בן חיים ז"ל
אתרים מומלצים: אורייתא • תהילים • שמירת הלשון • פרקי אבות