לכל המאמרים

הרבי מטשרנוביל מוכר את חלקו בעולם הבא

נכתב על-ידי ( נרשם ע"י הרב משה הולשטיין, יד בנימין; שבט תשס"ט, דף פ"ש של חברת ''משהב", ויגש)

מסופר על רבי מנחם נחום מטשרנוביל, שהיה נוסע בין עיירות ישראל המרוחקות ממרכזים יהודיים, מחזקם, מעוררם ומקרבם לאביהם שבשמים.פעם אחת הגיע לעיירה קטנה ששכנה בראש הר גבוה ושם פעמיו לבית הכנסת, שכן רגיל היה לפגוש שם את יהודי העירה כשהגיעו זמני התפילות. אולם שעת מנחה ומעריב חלפה והמגיד נאלץ להתפלל ביחידות, כיון שלא הופיע איש. כשעבר שם לבסוף יהודי אחד, הסביר לו הלה שיש איש עשיר זקן שחי בעיירה מטעמי בריאות והם מתפללים בביתו, כיון שקשה עליו ההליכה ורק בשבתות הם מתפללים בביהכנ"ס. היהודי הזמינו לביתו, הודה המגיד על ההזמנה ושאל היכן מקוה הטהרה על מנת שיוכל לטבול בבוקר. היהודי החל לגמגם ואז נחרד המגיד לגלות שאין במקום זה מקוה טהרה כלל. היהודי הצטדק ואמר שמכיון שהעירה שוכנת על הר גבוה עלות הקמת המקוה במקום זה היא עצומה, אלף זהובים ואין בידי תושבי העירה העניים לשלם עבורו ואף העשיר שחי בינהם נרתע מהוצאה כספית כה גבוהה. כששמע זאת המגיד מטשרנוביל החל לבכות עד שהתעשת ובקש מהיהודי להודיע לכל תושבי העירה שמבקש הוא לדרוש בפניהם לאחר תפילת שחרית. בבוקר התכנסו היהודים שכמהו לשמוע דברי תורה וחיכו למוצא פיו. להפתעתם החל המגיד לפרט באזניהם את שבחי עצמו, כמה מסכתות למד, כמה מצוות ומעשים טובים עשה  וכמה צדיק וירא שמים הוא. לבסוף אמר להם: " מדוע אני מספר לכם כל זאת? מכיון שרצוני למכור את כל חלקי בעולם הבא,את כל מה שרכשתי בתורה, במצוות ובעבודת ה', מוכן אני למכור תמורת ממון". היהודים הוכו בתדהמה, אך לאחר כמה דקות נשמע קולו של הזקן שהציע לרכוש בכמה מאות זהובים את חלקו של המגיד בעולם הבא. המגיד סרב וטען ששוויי חלקו הוא לפחות אלף זהובים. העשיר ניסה להסביר שכל הונו כמעט מגיע לסכום זה ואיך יוותר על כך. ענה לו המגיד שאף הוא במכירה זו מוותר על כל הונו הרוחני ואין הוא מוותר על זהוב אחד. העשיר היסס והתלבט ולבסוף הכריז שכדאית לו עסקה זו והוא קונה את חלקו של המגיד בעולם הבא. שטר קניין נערך ונחתם והמגיד פנה ליהודי העירה ואמר להם:" עתה, קחו את הכסף והשתמשו בו בנית מקוה טהרה". כששאלו את המגיד כיצד זה מלאו ליבו לוותר על כל שכר עמלו הרוחני, ענה שכל חלקו בעולם הבא לא שווה לו, אם יש יהודים שלא יכולים לקיים מצווה כה חשובה.