מקוה.נט בפייסבוק

מאמרי מקוה.נט

שאלה הלכתית

מעוניינת לשאול את היועצת או את הרב שאלה הלכתית?

על תורה ועבודה.../

הרב רונן נויבירט - קהילת "אוהל ארי", רעננה.

 וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב:
פרשנים רבים, ניסו לעמוד על כוונתו של יצחק בהעדפתו את עשו. מהפסוקים משמע שהייתה ליצחק מגמה מסוימת באהבה זו. ויאהב יצחק את עשו "כי" . אב לא אוהב את בנו כי הוא מוכשר,כי הוא צדיק . אב אוהב את בנו באשר הוא בנו, כמו : "ורבקה אוהבת את יעקב". 
האם לא ראה יצחק את מעשיו הרעים של עשו ? האם היה הוא כל כך מנותק מהמתרחש תחת אפו ? הרי לאחר שעשו מביא לביתם את הנשים החיתיות , יהודית ובשמת, מעידה התורה :"ותהיין מורת רוח ליצחק ולרבקה", אירוע המתרחש עוד טרם פרשת הברכות! 
ככל הנראה, יצחק ידע היטב על טיבו של עשו. מדוע, בכל זאת מתעקש הוא לברכו, גם לאחר מורת הרוח?
   עיון קצר בפסוקים, ישפוך אור על הפרשה. וכך מצוה יצחק על עשו: וְעַתָּה שָׂא נָא כֵלֶיךָ תֶּלְיְךָ וְקַשְׁתֶּךָ וְצֵא הַשָּׂדֶה וְצוּדָה לִּי {צָיִד}:  וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי וְהָבִיאָה לִּי וְאֹכֵלָה בַּעֲבוּר תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי בְּטֶרֶם אָמוּת:.
רבקה, השומעת את השיחה, מספרת ליעקב את סיפור הדברים, אמנם עם תוספת קטנה: " וְרִבְקָה שֹׁמַעַת בְּדַבֵּר יִצְחָק אֶל עֵשָׂו בְּנוֹ...וְרִבְקָה אָמְרָה אֶל יַעֲקֹב בְּנָהּ לֵאמֹר הִנֵּה שָׁמַעְתִּי אֶת אָבִיךָ מְדַבֵּר אֶל עֵשָׂו אָחִיךָ לֵאמֹר: הָבִיאָה לִּי צַיִד וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים וְאֹכֵלָה וַאֲבָרֶכְכָה לִפְנֵי ה’ לִפְנֵי מוֹתִי:
רבקה הוסיפה את צמד המילים – "לפני ה'" : וַאֲבָרֶכְכָה לִפְנֵי ה’ לִפְנֵי מוֹתִי.
על תוספת זו עומד הרמב"ן בפירושו, וכך כתב :   לא נזכר בכל הפרשה לפני ה', רק במקום הזה, כי אמרה לו אמו הברכה לפני ה' תהיה, ברוח הקדש, ואם יתברך בה עשו אחיך תתקיים בו בזרעו לעולם, ואין לך עמידה לפניו:
   יצחק, ידע טוב מאוד מיהו עשו. הוא ידע על מדותיו הרעות ותכונת הציד שבפיו. אעפ"כ, הכריח יצחק את עצמו לאהוב את עשו. וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו. הוא ניסה לקחת את תכונת הציד את עשו ולקרבה לפני ה' : וַאֲבָרֶכְכָה לִפְנֵי ה’ לִפְנֵי מוֹתִי. 
כעין זה מסביר המלבי"ם בפירושו  : וכך כתב :  "הנה רבקה הבינה כל כוונת יצחק, איך רוצה לעשות התקשרות בין עשו ובין יעקב, כהתקשרות יששכר וזבולון ושבט לוי וישראל, שיעקב יעסוק בתורה ועשו יפרנס אותו, אבל היא ידעה היטב רשעת עשו ורוע תכונתו, שלא לבד שלא יהיה קליפה השומרת לפרי, אלא שהעושר שינתן לו יהיה שמור לו - וליעקב לרעתו, לכן ראתה כי טוב שיבורך יעקב גם בברכת עוה"ז בעושר וממשלה ויוכל לזכות לשני שולחנות" .
יצחק, מסביר המלב"ם, ניסה לחבר בין האחים, חיבור של תורה ועבודה, אמנם רבקה ידעה בנבואה, שהחיבור זה לא יצלח , שהרי : וַיֹּאמֶר ה’ לָהּ שְׁנֵי גֹייִם {גוֹיִם} בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר:.
 רק רבקה ידעה נבואה זו,כפי שמסביר הרמב"ן,  ולכן נסתה למנוע את החיבור בין האחים, ולהקנות גם ליעקב את תכונת הציד, את תכונת השדה. יעקב עתיד בעצמו לבצע את החיבור בין עולם התורה לעולם השדה, וממנו יצאו יששכר וזבולון, העתידים להמשיך את החיבור המיוחל.
תורה ועבודה אינה דרך של פשרה חס ושלום. עם ישראל לא נועד להיות רק עם יושב אהלים כפי שסברו יצחק ויעקב בתחילה, כי אם עם שעוסק בעבודת השדה, עם שמחובר למציאות ומסוגל לרומם אותה לפסגת הרוחניות. המחלוקת בין רבקה ליצחק היא מחלוקת על דרכה של תורה, מחלוקת בה מכריע הקב"ה ופוסק כדברי האומר "תורה ועבודה".
בעזרת השם עלה נעלה...

הוספת תגובה על מקוה זה

דעות הגולשים

הוספת תגובה




לתרומות והקדשות לחץ כאן
לרפואת
מרת לבנה בת מרים שתח'
רפואת הנפש ורפואת הגוף
לעילוי נשמת
מרת ברכה לנדאו בת יעקב ז"ל
ר' יצחק שולמן בן איסר ז"ל
לעילוי נשמת
משה רובינשטיין בן אברהם ישראל, ואשתו רבקה בת הרב יחיא ז"ל
שמואל בן-הרוש בן חיים ז"ל
אתרים מומלצים: אורייתא • תהילים • שמירת הלשון • פרקי אבות