מקוה.נט בפייסבוק

מאמרי מקוה.נט

שאלה הלכתית

מעוניינת לשאול את היועצת או את הרב שאלה הלכתית?

קווי ה' יחליפו כח

הרב רונן נויבירט - קהילת "אוהל ארי", רעננה.

פרשת לך לך, עוסקת בתחילת תהליך היווצרותו של עם ישראל עם הופעתו של אברהם אבינו. הפרשה חושפת בפנינו את הסיבוכים והקונפליקטים העומדים בפני אברהם אבינו, וכמעשה אבות סימן לבנים – העומדים גם בפנינו, אנו. 
הפרשה פותחת באופטימיות "נאיבית" לכאורה, של "לך לך – להנאתך וטובתך".
ההפטרה לעו"ז , פותחת בפסימיות "מציאותית" – "לָמָּה תֹאמַר יַעֲקֹב וּתְדַבֵּר יִשְׂרָאֵל נִסְתְּרָה דַרְכִּי מה' וּמֵאֱלֹקי מִשְׁפָּטִי יַעֲבוֹר". נדמה לכאורה שכל הבטחות הפרשה -  "ונברכו בך כל משפחות האדמה","כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה ולזרעך עד עולם"- כולן נגוזו. ההפטרה מבליטה את הניגוד בין יעודו של אברהם אבינו ועם ישראל, למציאות הקשה הטופחת על פניהם, מציאות של עם סובל ונרדף שלא מצליח לישב בשלוה, ואשר בכל פעם שמנסה לעשות כן – קופץ עליו רוגז אחר.
יתרה מכך,  ההפטרה מתארת עם אובד עצות, עם הנמצא על סף ייאוש ושואל "מה יהיה" ? "להיכן הכל מוביל"? על נפילת רוח זו בא הנביא ומעורר את העם[1]. "הֲלוֹא יָדַעְתָּ אִם לֹא שָׁמַעְתָּ אֱלֹקי עוֹלָם ה' בּוֹרֵא קְצוֹת הָאָרֶץ לֹא יִיעַף וְלֹא יִיגָע אֵין חֵקֶר לִתְבוּנָתוֹ:... אַל תִּירָא כִּי עִמְּךָ אָנִי אַל תִּשְׁתָּע כִּי אֲנִי אֱלֹקיךָ אִמַּצְתִּיךָ אַף עֲזַרְתִּיךָ אַף תְּמַכְתִּיךָ בִּימִין צִדְקִי:הֵן יֵבֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ כֹּל הַנֶּחֱרִים בָּךְ יִהְיוּ כְאַיִן וְיֹאבְדוּ אַנְשֵׁי רִיבֶךָ"
יש להרים מבט ולהסתכל על המכלול. המהלכים הגדולים מתקדמים, למרות שישנן נפילות בדרך. אלו אולי נפילות קשות, אך רגעיות ביחס לנצח. "בְּרֶגַע קָטֹן עֲזַבְתִּיךְ וּבְרַחֲמִים גְּדֹלִים אֲקַבְּצֵךְ:  בְּשֶׁצֶף קֶצֶף הִסְתַּרְתִּי פָנַי רֶגַע מִמֵּךְ וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ אָמַר גֹּאֲלֵךְ ה'".
נצח ישראל לא ישקר. זהו הלימוד של ברית בין הבתרים:  "וַיֹּאמֶר אֵלָיו קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת וְאַיִל מְשֻׁלָּשׁ וְתֹר וְגוֹזָל:  וַיִּקַּח לוֹ אֶת כָּל אֵלֶּה וַיְבַתֵּר אֹתָם בַּתָּוֶךְ וַיִּתֵּן אִישׁ בִּתְרוֹ לִקְרַאת רֵעֵהוּ וְאֶת הַצִּפֹּר לֹא בָתָר", ומפרש רש"י -  "ואת הצפור לא בתר - לפי שהאומות עכו"ם נמשלו לפרים ואילים ושעירים ...וישראל נמשלו לבני יונה שנאמר (שה"ש ב) יונתי בחגוי הסלע לפיכך בתר הבהמות רמז על העכו"ם שיהיו כלין והולכין: ואת הצפור לא בתר. רמז שיהיו ישראל קיימין לעולם"
הצפור מסמלת את נצח ישראל. אין לה כוחות פיזיים כמו לפרים לאילים ולשעירים. כחה הוא בפיה – "הקול קול יעקב". האילים והשעירים עם כל כוחם, עתידים הם להעלם מן המפה ואילו הצפור הקטנה תשאר אחת לנצח – "ומי כעמך ישראל – גוי אחד בארץ". 
אך לא בזה מסתכמת הברית :  "וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ לָבוֹא וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל אַבְרָם וְהִנֵּה אֵימָה חֲשֵׁכָה גְדֹלָה נֹפֶלֶת עָלָיו:  וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה". על הפסוקים הנ"ל דורשים חז"ל במדרש רבה (בראשית פרשה מד יח ) " ידוע תדע כי גר יהיה זרעך ידוע שאני מפזרן תדע שאני מכנסן ידוע שאני ממשכנן תדע שאני פורקן ידוע שאני משעבדן תדע שאני גואלן".  צריך סבלנות לראות את כל המהלך. ישנם רגעי אימה,רגעי חשכה גדולה הנופלת עלינו. אין זה פשוט כלל ועיקר להבין שגם רגעי האימה, גם רגעי השעבוד , גם השמד וההרג הנם חלק מהמהלך – "ידוע שאני משעבדן". 
הרגעים הקשים, המרוחקים כל כך מ"לך לך –להנאתך ולטובתך" יכולים לשבור וליאש אפילו את הדור הצעיר, וכך אומר הנביא בהפטרה : "וְיִעֲפוּ נְעָרִים וְיִגָעוּ וּבַחוּרִים כָּשׁוֹל יִכָּשֵׁלוּ". עם זאת חושף הנביא מיד את דרך התיקון :"וְקוֵֹי ה' יַחֲלִיפוּ כֹחַ יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים יָרוּצוּ וְלֹא יִיגָעוּ יֵלְכוּ וְלֹא יִיעָפוּ" רק מי ששואב אמונתו ממקור הנצח, מהידיעה שנצח ישראל לא ישקר ולא ינחם, רק הוא מסוגל להישאר עומד איתן. אין להתייאש – אין לאבד אנרגיה ומוטיבציה, אלא להמשיך ולשאוב מים ממעייני הישועה, מאותו מעין בלתי נדלה, הנותן כח לשותים ממנו – כח להחליף כח, להמשיך לרוץ ולעולם – לעולם לא להתעייף.
_______________________________________________________________________________
[1]ע"ע שיחות הרצי"ה, 138.

לתרומות והקדשות לחץ כאן
לרפואת
מרת לבנה בת מרים שתח'
רפואת הנפש ורפואת הגוף
לעילוי נשמת
מרת ברכה לנדאו בת יעקב ז"ל
ר' יצחק שולמן בן איסר ז"ל
לעילוי נשמת
משה רובינשטיין בן אברהם ישראל, ואשתו רבקה בת הרב יחיא ז"ל
שמואל בן-הרוש בן חיים ז"ל
אתרים מומלצים: אורייתא • תהילים • שמירת הלשון • פרקי אבות