מקוה.נט בפייסבוק

מאמרי מקוה.נט

שאלה הלכתית

מעוניינת לשאול את היועצת או את הרב שאלה הלכתית?

הטבילה

  • המקום הראוי לטבילה 

על הטבילה להיות בנוחות ובמתינות.
מומלץ לטבול במים הנקיים והמחוממים של המקוה.
המקוה בנוי כך שיש לו שתי מדרגות רחבות בתחתיתו,
דבר המאפשר לכל אשה לעמוד במקום המתאים לה לפי גובהה.
לנשים גבוהות במיוחד הוקמו מספר מקוואות המיוחדים לכך.
על הטובלת לעמוד במקום שיש בו מספיק מים כך שיגיעו עד מעל לטבורה.

  • זמן הטבילה

עיקר ההלכה

טובלת בתום היום השביעי, לאחר צאת הכוכבים.

רקע
מכיון שדיני טהרת המשפחה בימינו מבוססים על דיני זבה, הרי שמדין תורה , יכולה לטבול ביום השביעי, החל מנץ החמה.
יחד עם זאת גזרו חכמים שתטבול רק בתום היום השביעי – לאחר צאת הכוכבים.
זאת מחשש שמא יהיה תשמיש ואם תראה דימום כלשהו באותו יום,
 הרי שיסתרו למפרע כל שבעת הימים שספרה ויחשב הדבר שהיה תשמיש בעודה נדה.

לאור זאת, לא צריכה אם כן להיות בעיה לטבול החל מהיום השמיני גם בשעות היום.
ההקפדה לטבול בלילה ולא ביום נובעת מהחשש של חז"ל שמא יהיה בלבול אצל נשים מסויימות אשר לא תעמודנה על ההבחנה מתי מותר לטבול ביום ומתי בלילה.
מכיון שהטבילה בלילה היא חומרת חכמים ולא מדין תורה,
במקרים מסויימים גם כיום יתירו (רבנים – בשאלה אישית ), לנשים, לטבול ביום, זאת בתנאי שלא יתראו עם בעליהן עד לאחר צאת הכוכבים:
לדוגמא:
 כלה אשר מסיבה כלשהי יום השביעי לנקיים הוא יום חופתה – תטבול בבוקר היום השביעי.
 אשה שעוברת הזרעה או IVF, ביום השביעי -  תטבול לפני הטיפול.
 אשה אשר תהיה בערב שבת במקום אשר אין בו מקוה – תטבול סמוך ככל שניתן לכניסת השבת ותסע למקום שהותה.
 אשה שגרה בישוב מרוחק כאשר יש סכנה בדרכים בשעות החשיכה – תטבול ביום השמיני.

  • טבילה בערב שבת וחג

יש נוהגות לטבול בין השמשות – עליהן להקפיד להתראות עם הבעל רק לאחר צאת הכוכבים.
יש נוהגות לטבול לאחר צאת הכוכבים.

מומלץ
1.לברר היכן המקוה הקרוב ביותר.
2. באיזה שעה המקוה נפתח ולכמה זמן.
3. מה מנהג שעת הטבילה באותו מקוה .
4. רמת איבזור המקוה ( מגבות וכו').
5. הסדר התשלום לטבילה בשבת.
 
בערב שבת באות כל הנשים מוכנות לטבילה וכולן טובלות זו אחר זו (כל אחת לבד).
המקווה נסגר מיד בתום טבילת הנשים – בשעה מוקדמת.

אם בעלה מחוץ לעיר והטבילה בערב שבת - לא תטבול.

  • טבילה במועדים מיוחדים

בליל יום הכיפורים וליל תשעה באב, אין לטבול.
בכל שאר הצומות והמועדים יכולה לטבול.

  • טבילה באבלות

אשה שהיא או בעלה יושבים שבעה, אסורים ביחסי אישות אך מותרים בקירבה גופנית חוץ מחיבוק ונישוק.
אם הגבר יושב 'שבעה' - תטבול, אך לא בערב שבת.
אם האשה יושבת 'שבעה' - לא תטבול כי אסורה לה הרחצה.

  • דחית זמן הטבילה

אין לדחות את זמן הטבילה, גם אם סביר שבעלה לא ימצא אותו יום  לידה, כגון: מילואים, חו"ל, אשפוז בבי"ח .
אולם אם חשה שלא בטוב או שאין סיכוי שבעלה ישוב, מותר לה לדחות את הטבילה.
מומלץ לא לדחות טבילה לערב שבת.
ישנה חשיבות לטהרת האשה גם אם בני הזוג לא יוכלו לקיים יחסי אישות  ועל כן חשוב שתטבול בזמן.

  • טבילה בהשגחה

מכיון שעל כל גוף האשה כולל שערותיה להיות בו זמנית במים בשעת הטבילה, התקינו שתעמוד ליד הטובלת, אשה יהודיה ובוגרת ( מעל גיל 12 ויום ), שתשגיח שאין שערות צפות במים וגופה אינו מתחכך בדפנות , בשעת הטבילה.

 

  • טבילה בלא השגחה

במקום שאין מי שתשגיח, יכולה לבוא עם חברה.
במידה ואין חברה או שטובלת במקום חשוך, תניח על שערותיה רשת דקה או חוט או את שתי ידיה, כך שימנעו מהשיער לצוף ובעת שהייתה בתוך המים תרפה את האחיזה בשיער ותקפיד לטבול עמוק .

  • ההיבט הרוחני

לפני שיורדת למים מן הראוי להשקיע מעט 'ריכוז' במהות הטבילה.
זה הזמן לנסות ולהתייחד עם השפע האלוקי הבא לידי ביטוי במים.
עם 'מי בראשית', מי הגשם שבמקוה.
עם מהות הטבילה בחיבור שלנו עם היקום והקשר שביננו לקב"ה.
זמן הטבילה נחשב "עת רצון" ולכן כדאי לנצלו לבקשת בקשות ותפילות מהבורא, בכל פעם שיורדת למים.
ניתן להעזר ב'מניפת הטהרה' או באפליקצית מקוה. נט לליווי רוחני בזמן הטבילה.

  • מקום וזמן הברכה

מספר מנהגים יש לגבי ברכת הטבילה:
לפי המנהג הספרדי:
עם תום ההכנות, לובשות הנשים חלוק על גופן, לפני הטבילה.
פורשות למבואה צדדית הנמצאת בחדר המקוה או בסמוך לו ושם מברכות.
לאחר מכן מסירות את החלוק ונכנסות למים.

לפי המנהג האשכנזי:
נכנסות הנשים למים וטובלות פעם אחת.
לאחר מכן מניעות מעט את המים בכדי שערוותן לא תראה במים הצלולים, מסכלות את ידיהן בין הערווה לחזה ( על מנת ליצור מעין חציצה בין המוח והלב לערווה) והבלנית מניחה על ראשן מגבת.
אז מברכות וממשיכות לטבול.

  • ברכת הטבילה

"בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קְדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל הַטְּבִילָה".

בכל ברכה שאנו מברכים עלינו לנסות ולהתכוון ,להתחבר לשפע האלוקי,
לקבל אנרגיה רוחנית שופעת מהקב"ה.
במילה וצוונו נתכוון גם 'וזיכנו' - לרגע זה בו אנו זוכות לטבול ולהגיד ברכה זו.

  • מספר הטבילות

לפי המנהג הספרדי

מחוייבות בטבילה אחת, כיון שברכו כבר קודם לכן.
יחד עם זאת נוהגות לטבול 7 טבילות, בגלל קדושת המספר 7.

לפי המנהג האשכנזי
מחוייבות בשתי טבילות, אחת לפני הברכה ואחת לאחריה, בגלל הכלל של ''עובר לעשיתן''.
יחד עם זאת נוהגות לטבול 3 טבילות בגלל ש – 3 פעמים מופיעה המלה 'מקוה' בתורה.

נשים שאין להן מנהג טובלות פעמיים, פעם לפני הברכה ופעם לאחריה ברכתן במים.

בשעת דחק כגון מחלה שטובלת רק פעם אחת,
תברך לפני הטבילה.

הרקע - 'עובר לעשיתן'

לפי המנהג הספרדי קודם מברכים ורק אח"כ עושים את הדבר שעליו ברכו.
רק צרוף הברכה עם המעשה הסמוך לו מתקיימת במלואה המצוה.
לדוגמא קודם מברכים ואח"כ מדליקים נרות או קודם מברכים ורק אח"כ נוטלים ידיים או טובלים.
האשכנזים חששו שכבר עם אמירת הברכה התקיימה המצוה .
לפיכך, אם יברכו קודם הדלקת הנרות בשבת, האשה לא תוכל להדליק נרות בפועל, כיון שכבר קיבלה עליה את השבת בברכה.
לכן, למנהג האשכנזים קודם מדליקה נרות, מכסה את עיניה בכדי לא לראותם ואז מברכת.
קודם נוטלים ידיים, אח"כ מברכים ורק אז מנגבים אותם.
לעניין טבילה קודם תטבול, אח"כ תברך ותטבול פעם נוספת.

  • צורת הטבילה

על הטובלת לשהות במים כך שהמים יוכלו להגיע לכל מקום בגופה.
לכן, עליה להיות רפויה, לא לעצום עיניים בחזקה ולא לקפוץ את שפתיה,
כך שלא יהיו אטומים לחלוטין לכניסת מים ( למרות שאין צורך שמים יכנסו לשם).
עליה להרחיק מעט את ידיה ורגליה מגופה ותתכופף מעט קדימה.

לגישת חב"ד טובלת בתנוחת שחיה כראש חץ.

  • מקלחת לאחר הטבילה

יש אוסרים שתתקלח במקוה לאחר הטבילה, אך בביתה מותר.

  • הצנעת הטבילה 

ליל טבילת האשה הוא דבר שהצניעות יפה לו ועל כן מן הראוי שלא לפרסמו ולא לספר אודות "חברה שפגשה במקוה", אפילו לבעלה.

  • מנהגים לאחר הטבילה

יש נשים אשר נוהגות מנהגים שונים לאחר הטבילה:
לאחר הטבילה נוטלת את ידיה בכיור שמחוץ לחדר הרחצה ולאחר מכן אומרת את ה'תחינה שלאחר הטבילה'.
מס' מנהגים לאחר היציאה מהמקוה:
נוהגות להביט על אדם מישראל, מנהג זה נקשר לר' יוחנן שהיה יפה תואר ונהג לשבת בפתחי מקוואות*.
להביט בחברתה או בבעלה, הבלנית או אשה אחרת שנכחה לידה בזמן הטבילה, מספיקה לקיום מנהג זה.
נוהגות להביט בכוכבים – שהללו מעידים שטבלה כראוי.
נוהגות לאכול דבר מה - שמא תחוש בשארית אוכל בין שיניה ותחשוש שזה מלפני הטבילה,
כלומר תחשוש שזו חציצה והטבילה אינה כשרה.  
נוהגות שלא להתרחץ במקלחת מיד לאחר הטבילה (מותר להתרחץ במקלחת בביתה), שלא תזקף טהרתה למקלחת במקום למקוה.
נוהגות להצניע את טבילתן, כלומר אינן מספרות שטבלו ( למעט בעלה), מפני הצניעות.
אשה שבעלה מחוץ לעיר, נהגו במספר עדות שמניחה סכין מתחת לכרית שעליה ישנה.
יש אומרים כנגד 'מזיקין' ויש מפני שחששו מסכנה ממש כשהן לבדן.
נוהגות להתהדר,להתאפר, לסדר שערותיהן (פן) וכו' כדי לשוב לבעליהן "חביבות כבשעת כניסתן  לחופה".
נוהגות לומר תחינה / תפילה בליבן בזמן הטבילה ובשפתן לאחריה.
מפורסמת התחינה המופיעה בספר 'חופת חתנים' , אותה ניתן למצוא גם בכל מקוה.
________________________________________________________________________

*בבא מציעא, פד,א ( שטיינזלץ):
ר' יוחנן הוה אזיל ויתיב אשערי טבילה ( רבי יוחנן היה הולך ויושב על שערי בית הטבילה) אמר : כי סלקן בנות ישראל מטבילת מצוה ( כאשר עולות בנות ישראל מטבילת מתוה)  לפגעו בי ( שיפגשו בי תחילה) כי היכי דלהוו להו בני שפירי כוותי גמירי אורייתא כוותי (כדי שיהיו להם בנים יפים כמותי ולומדי תורה כמוני) שמוחזק בידם שתמונה הנחקקת בלב האשה בשעת זווג משפיעה על דמות ילדיה. 

 
לתרומות והקדשות לחץ כאן
לרפואת
מרת לבנה בת מרים שתח'
רפואת הנפש ורפואת הגוף
לעילוי נשמת
מרת ברכה לנדאו בת יעקב ז"ל
ר' יצחק שולמן בן איסר ז"ל
לעילוי נשמת
משה רובינשטיין בן אברהם ישראל, ואשתו רבקה בת הרב יחיא ז"ל
שמואל בן-הרוש בן חיים ז"ל
אתרים מומלצים: אורייתא • תהילים • שמירת הלשון • פרקי אבות