מקוה.נט בפייסבוק

מאמרי מקוה.נט

שאלה הלכתית

מעוניינת לשאול את היועצת או את הרב שאלה הלכתית?

מנין שקיים אברהם אבינו מצוות סוכה?

הרב רונן נויבירט - קהילת "אוהל ארי", רעננה.

מופיע בדברי אליהו בשם הגר"א סיפור תמוה (דברי אליהו, חיי שרה, ד"ה וה' ברך את אברהם בכל) -  "פעם אחת בחוה"מ סכות בעת שמחת החג שאל הגר"א זצוק"ל  מניין שקיים אברהם אבינו מצות סוכה ולא היה מי שישיב לו על זה. ויען ויאמר איתא במדרש וה' ברך את אברהם בכל זו סוכה. ויהיו כמתמיהים, ויאמר 'ב'כ'ל ראשי תיבות 'בסכת תשבו שבעת ימים 'כל האזרח בישראל ישבו בסכת 'למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל". דברי הגר"א מצריכים עיון. מהו פשר הקשר בין אברהם לסוכה?
הקב"ה מצווה את אברהם לצאת מביתו, ציווי המזכיר את חובת עזיבת הבית לטובת הסוכה וכך לשון הפסוק:  "וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה וַיֹּאמֶר הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים אִם תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ". רש"י מביא ע"פ המדרש את הפירוש הבא: "אמר לו צא מאצטגנינות שלך שראית במזלות שאינך עתיד להעמיד בן אברם אין לו בן אבל אברהם יש לו בן וכן שרי לא תלד אבל שרה תלד אני קורא לכם שם אחר וישתנה המזל ד"א הוציאו מחללו של עולם והגביהו למעלה מן הכוכבים וזהו לשון הבטה מלמעלה למטה".
מה רוצים ללמדנו המדרשים ? מהו עניינם של המזלות שאברהם, לכאורה, תלוי בהם? מדוע הגביהו הקב"ה לאברהם מעל הכוכבים ?
להבנת הענין, נדרש למקורו של המדרש, במסכת שבת קנו.:
"אמר רב יהודה אמר רב מניין שאין מזל לישראל שנאמר ויוצא אותו החוצה אמר אברהם לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם בן ביתי יורש אותי אמר לו לאו כי אם אשר יצא ממעיך אמר לפניו רבונו של עולם נסתכלתי באיצטגנינות שלי ואיני ראוי להוליד בן אמר ליה צא מאיצטגנינות שלך". גם מדרש זה תמוה ומצריך עיון. מדוע אין מזל לישראל ? 
הפסוק בו פתחנו, מזכיר כאמור את ציווי הסוכה. בעל ה"שפת אמת", האדמו"ר מגור, הרחיב בענין זה וכך כתב :"בנ"י זוכין אח"כ לעלות למעלה מהטבע וזה חג הסוכות שנאמר...ויוציא החוצה שהוא הסוכה, רמז לדבר ספור הכוכבים ובסוכה המצוה להיות כוכבים נראין מתוכה". ענינה של הסוכה הוא יציאה החוצה - צא מדירת קבע ושב בדירת עראי. הסוכה אמורה לשחרר אותנו מכבלי העולם ולסייע בעדנו להתרומם אל-על, אל מעבר לכוכבים.
יתכן וזהו הפירוש לדברי הגר"א. "וה' ברך את אברהם בכל" – בכל זו סוכה. המילה "בכל", מופיעה בחג הסוכות פעמים רבות כמילת מפתח במגילת קהלת. המגילה המזהירה אותנו שכאן בעולם הכל הבל הבלים, שדור הולך ודור בא ואין חדש תחת השמש, "ומַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשָּׁמֶש",מגלה לנו עם זאת "שיתרון ארץ בכל הוא", "בכל" -  זו סוכה.
וכך דורשת הגמ' במסכת שבת: " אמרי דבי רבי ינאי תחת השמש הוא דאין לו קודם שמש יש לו". אכן, אין חדש תחת השמש, אמנם מעל השמש יש חדש. אין חדש תחת המזלות אך מעל המזל יש חדש. וכך מסביר הגר"א בפירושו על ספר יונה:" ואמרו שיהא צילתה מרובה מחמתה. והענין כי כל מעשה עולם הזה ועשרו וטובו הכל מן השמש והוא שאמרו במזלא תליא מילתא כפי אשר השמש עומדת במזלות והוא ידוע להחוזים ולכך כ' התורה באספך כו' שלא תמשך אחר העולם הזה, תעשה סוכה בפסולת גורן ויקב ...ואמרו שלא  תהנה מהן אלא בפסולת ותפרוש מעושר עה"ז. רק תשב בצל שלא תחת השמש".  ענינה של הסוכה הוא שצלתה מרובה מחמתה, הסוכה נוטלת אותנו מתחת השמש ומכניסה אותנו תחת צל כנפי השכינה. תחת השכינה יש חדש. "יתרון ארץ בכל הוא".
מערכת המזלות, מערכת השמש, הינה מערכת של חוקי טבע של הנהגת העולם, שטבע הקב"ה בעולם בששת ימי בראשית. זוהי מערכת חוקי טבע רוחניים המקבילה למערכת חוקי הטבע הפיזיקליים. בעבר, היו חכמים בעם ישראל ובאוה"ע שהשכילו לפענח מערכת חוקים זו. אמנם עם ישראל לא כפוף למערכת זו. אין מזל לישראל. ע"י הדבקות בשכינה, יוצאים מהשגחת המזל ועוברים להשגחה ישירה של רבש"ע.
אין חדש תחת השמש. תחת השמש יש רק שגרה, אך שגרה – זה רע. הדבקות בשכינה, יניקה ממקור אינסופי, מביאה אותנו למצב התחדשות בלתי פוסק בבחינת " קוֵֹי ה' יַחֲלִיפוּ כֹחַ יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים יָרוּצוּ וְלֹא יִיגָעוּ יֵלְכוּ וְלֹא יִיעָפוּ". 
הרב קוק מסכם רעיון זה באופן נפלא בערפילי טוהר (עמ' נ"ב):
"סוכה היא שמחה עליונה מאד, עד שאינה יכולה להיות קבועה, כי אם דרך ארעי, אבל היא עומדת במקום אחד מפני שגלי האור של השמחה שוטפים, האחד מתעלה ומיד בלא שום הפסק יורד ונשפע השני, החדש, שהוא יותר מאיר ויותר משמח. על כן נראה כאילו הכל היא סוכה אחת, ובאמת כל רגע ורגע ובכל חלק מחלקי הרגע ישנה סוכה חדשה ממש. ומפני שהשמחה היא בהתחדשות וכאן ההתחדשות היא תמידית, על כן היא זמן שמחתנו."
אברהם אבינו קיים את מצוות הסוכה במהותה. אברהם אבינו בא בימים, אצלו כל יום היה בבחינת חידוש. על כך מעוררו הקב"ה לאברהם, צא החוצה – עלה מעל הכוכבים, מעל המזלות, כך תתחבר לידיעה, שאפילו בן מאה יכול לחדש ולהוליד.  לא נכנע לשגרה, לא נכנע לשמש, וכך נשאר צעירים ומחודשים , באים בימים, גם לכשנזקין.

הוספת תגובה על מקוה זה

דעות הגולשים

הוספת תגובה




לתרומות והקדשות לחץ כאן
לרפואת
מרת לבנה בת מרים שתח'
רפואת הנפש ורפואת הגוף
לעילוי נשמת
מרת ברכה לנדאו בת יעקב ז"ל
ר' יצחק שולמן בן איסר ז"ל
לעילוי נשמת
משה רובינשטיין בן אברהם ישראל, ואשתו רבקה בת הרב יחיא ז"ל
שמואל בן-הרוש בן חיים ז"ל
אתרים מומלצים: אורייתא • תהילים • שמירת הלשון • פרקי אבות