מקוה.נט בפייסבוק

מאמרי מקוה.נט

שאלה הלכתית

מעוניינת לשאול את היועצת או את הרב שאלה הלכתית?

יום הכיפורים

טבילת נשים בערב יום כיפור

סגולת הטבילה בערב יום כיפור, מפורסמת וידועה בין לגברים ובין לנשים [1]. נחלקו האחרונים האם מהות טבילה זו היא לשם טהרה או לשם תשובה[1,2]. טבילת הנשים מוכיחה כי מהות הטבילה היא לשם תשובה וכן מוכח מהמנהג לבקר אותו יום בבתי עלמין .[6]. הסוברים כי מהות הטבילה לטהרה טובלים לפני המנחה כדי להיות

האם אנו יכולים להשתנות?

אחד המדרשים המטלטלים העוסקים בענייני תשובה הינו סיפורו של רבי אלעזר בן דורדיא (עבודה זרה י"ז.), אדם אשר לאורך כל חייו התנהל בנהנתנות מוגזמת, שטוף זימה וזנות. באחד הימים מגיע אלעזר בן דודריא לזונה, לקראתה הוא חוצה שבעה נהרות כאשר כיס דינרין בידו לשלם לה. במפגשם אומרת הזונה: "אלעזר

בין כפרה לתשובה והקשר לטבילה

" כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, לְטַהֵר אֶתְכֶם:  מִכֹּל, חַטֹּאתֵיכֶם, לִפְנֵי ה', תִּטְהָרוּ.  ....  לב וְכִפֶּר הַכֹּהֵן אֲשֶׁר-יִמְשַׁח אֹתוֹ, ... לג וְכִפֶּר אֶת מִקְדַּשׁ הַקֹּדֶשׁ, וְאֶת אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ יְכַפֵּר; וְעַל הַכֹּהֲנִים וְעַל כ

על אהבה פורצת גבולות

"אמר רמי בר חמא: השטן, בגמטריא תלת מאה ושיתין וארבעה הוי. תלת מאה ושיתין וארבעה יומי,  אית ליה רשותא לאסטוני. ביומא דכיפורי - לית ליה רשותא לאסטוני" (תרגום: "השטן" בגימטריה = 364. 364 ימים בשנה (מתוך 365 ימים בשנה) יש לשטן רשות לקטרג. ביום הכיפורים אין לשטן רשות לק

עיצומו של יום מכפר

 "רבי אומר : על כל עבירות שבתורה בין עשה תשובה בין לא עשה תשובה יום הכפורים מכפר" (יומא פה:) שיטתו של רבי מצריכה עיון. הכיצד יכול אדם לזכות לכפרה ללא כל מאמץ לפתוח פתח לתשובה ולו "כחודו של מחט"? אכן, להלכה פסקינן כרבנן : "...ועצמו של יום הכפורים מכפר לשבים שנא

"ויחזו את האלקים ויאכלו וישתו" – על מצוות האכילה בערב יום כיפור

ביום הכפורים מצווים אנו לענות את נפשותינו. באופן תמוה, מצווה התורה כי העינוי יתחיל כבר בערב יום הכפורים, בתשעה לחודש תשרי: "שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם; בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם" (ויקרא כ"ג, ל&q

היום שאחרי החיתום

אחד מיסודות האמונה מגולם באמירה: "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזירה". בכוחנו לשוב אל ה' ולשנות גורלנו לטובה. ברם במדרש מורכב, המובא בגמרא במסכת ראש השנה (י"ז:), מבקשים חכמנו להתעמת עם סוגייה זו: "היה רבי מאיר אומר: שנים שעלו למיטה וחוליין שווה, וכן שנים שעל

יעשה תשובה ויתכפר לו

"שאלו לחכמה חוטא מהו עונשו? אמרה להם 'חטאים תרדף רעה'. שאלו לנבואה חוטא מהו עונשו? אמרה להן 'הנפש החוטאת היא תמות'. שאלו לתורה - חוטא מהו עונשו? אמרה: 'יביא קרבן ויתכפר' שאלו לקודשא בריך הוא חוטא מהו עונשו? אמר להן 'יעשה תשובה ויתכפר לו'" (ירושלמי מכות ב', ו').  למעשה החטא ה

אלישע בן אבויה

"שאלו לחכמה חוטא מהו עונשו? אמרה להם 'חטאים תרדף רעה'. שאלו לנבואה חוטא מהו עונשו? אמרה להן 'הנפש החוטאת היא תמות'. שאלו לתורה - חוטא מהו עונשו? אמרה: 'יביא קרבן ויתכפר' שאלו לקודשא בריך הוא חוטא מהו עונשו? אמר להן 'יעשה תשובה ויתכפר לו'" (ירושלמי מכות ב', ו'). למעשה החטא השפעה מ

האומר אחטא ואשוב

לפי המשנה המפורסמת במסכת יומא (ח', ט'), לא ניתן להסתמך על מוסד התשובה לשם הצדקת החטא: "הָאוֹמֵר, אֶחֱטָא וְאָשׁוּב, אֶחֱטָא וְאָשׁוּב, אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. אֶחֱטָא וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר". לכאורה דברי המשנה פשוט

הרצון לשוב

עסקנו בדברי המשנה במסכת יומא (ח', ט'): "הָאוֹמֵר, אֶחֱטָא וְאָשׁוּב, אֶחֱטָא וְאָשׁוּב, אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. אֶחֱטָא וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר". על פניו המשנה מדברת על שני סוגי אנשים. האדם הראשון, המוזכר בחלק הראשו

תשובה מאהבה במשנת הרב קוק

בפרוס חודש אלול עלינו ראוי לעמוד על תפיסתו הייחודית של הרב קוק את מושג התשובה, המשתקפת בפרשנות שמציע הרב קוק למדרש במסכת יומא (פ"ו:). המדרש מצטט את ריש לקיש כאומר: "גדולה תשובה שזדונות נעשות לו כשגגות", לעומת זאת במקום אחר אומר ריש לקיש: "גדולה תשובה שזדונות נעשות לו כז

צל הרים כהרים

בעיצומם של ימי חשבון נפש ותשובה, נדמה כי ראוי ללמוד מטעויותיו של האדם הראשון, החוטא הראשון בעולם, מה לא לעשות וכיצד ראוי להתנהל על מנת לתקן את דרכנו.המדרש במסכת עבודה זרה (ח.) מתאר כיצד מתמודד האדם עם תוצאות חטאו לאחר שנזרק מגן עדן. האדם נברא וחטא בראש השנה, בעיצומה של עונת הסתיו. מייד לאח

על זדונות וזכויות

במסכת יומא (פ"ו:) מוזכרות שתי אמירות בעלות עוצמה, העוסקות בכוח התשובה, והמיוחסות לאמורא ריש לקיש. במקום אחד אומר ריש לקיש: "גדולה תשובה שזדונות נעשות לו כשגגות". במקום אחר אומר ריש לקיש: "גדולה תשובה שזדונות נעשות לו כזכויות". לפי הגמרא, אין סתירה בין שתי האמירות,

כיצד הופכים זדונות לזכויות?

"אמר ריש לקיש: גדולה תשובה שזדונות נעשות לו כשגגות... איני ?  והאמר ריש לקיש: 'גדולה תשובה שזדונות נעשות לו כזכיות' ? לא קשיא; כאן מאהבה כאן מיראה".(יומא פו:). המימרא הראשונה של ריש לקיש, מגדולי בעלי התשובה, הגיונית למדי. תשובה אכן מסוגלת להפוך כל חטא לשוגג. ההגדרה ההלכתית ש

סוד תפילת "כל נדרי"

יום הכפורים נפתח בתפילת כל נדרי המפורסמת. תפילה זו תוקנה בתקופת הגאונים ואומצה באופן גורף ובאהדה רבה על ידי הציבור הרחב לדורותיו. ברם מה תוקפה ההלכתי של תפילת כל נדרי? הרי אין תחליף לסדר התרת נדרים לשם ביטולם למפרע של נדרי העבר? גם ביטולם מראש של נדרי השנה הקרובה בעייתי מאוד – הלא הצ
לתרומות והקדשות לחץ כאן
לרפואת
מרת לבנה בת מרים שתח'
רפואת הנפש ורפואת הגוף
לעילוי נשמת
מרת ברכה לנדאו בת יעקב ז"ל
ר' יצחק שולמן בן איסר ז"ל
לעילוי נשמת
משה רובינשטיין בן אברהם ישראל, ואשתו רבקה בת הרב יחיא ז"ל
שמואל בן-הרוש בן חיים ז"ל
אתרים מומלצים: אורייתא • תהילים • שמירת הלשון • פרקי אבות