מקוה.נט בפייסבוק

מאמרי מקוה.נט

שאלה הלכתית

מעוניינת לשאול את היועצת או את הרב שאלה הלכתית?

החג של "תנועת הנוער"

הרב רונן נויבירט, רב קהילת 'מוריה', כפר גנים, פ"ת.

"תנו רבנן חכם בנו שואלו ואם אינו חכם אשתו שואלתו ואם לאו הוא שואל לעצמו ואפילו שני תלמידי חכמים שיודעין בהלכות הפסח שואלין זה לזה" (פסחים דף קטז.)
המצווה העיקרית של ליל הסדר הינה מצות ההגדה כמובן. ביהדות ישנן מצוות רבות הקשורות בדיבור, בעיקר בתחום התפילה והברכות. עם זאת, נראה שמצוות ההגדה שונה בתכלית. במצוות ההגדה, אין די בקריאת ההגדה בלבד - יש צורך בשאלות ותשובות דווקא. מדוע שני תלמידי חכמים המכירים בע"פ את הסיפור, את השאלות ואת התשובות, מחוייבים לשאול זה את זה? מדוע אדם, הנאלץ לחגוג את הסדר לבדו, מחוייב לשאול את עצמו...ולענות לעצמו?! האין בזה חוכא ואטלולא? מדוע אין די בקריאת ההגדה?נדמה שהגמרא מנסה לחדד את המרכיב החשוב ביותר בליל הסדר בפרט ובתהליך הגאולה בכלל – כוחה של שאלה. ליל הסדר סובב לא רק סביב הזכות לשאול, כי אם סביב החובה לשאול. גם אם נראה שאין מי שמקשיב חלילה ואפילו אם אין גם מי שיענה, יש ערך עצום בעצם השאלה. יסוד זה גילה לנו היהודי הראשון – אברהם אבינו – אשר ללא כל היסוס שואל את הקב"ה : "השופט כל הארץ לא יעשה משפט?" (בראשית יח,כה)
מסדר ההגדה, מחדד מסר זה באופן בו סידר הוא את ארבעת הבנים. הראשון במעלה הוא כמובן החכם, אשר שואל שאלות אך גם מחפש תשובות. הרשע, גם הוא במעלה גבוהה מהתם כיוון שהוא שואל ואינו מקבל כל דבר בתמימות וכמובן מאליו. אכן אין לו כל סבלנות לחכות לתשובות, אבל לפחות שואל הוא ומתעניין. המדרגה הירודה ביותר היא של זה שאינו יודע לשאול, הטיפוס האפאתי שכלום לא מעניין אותו ולא מדבר אליו.
יתרה מכך, ליל הסדר הוא לילה של חוויה. ישנן שתי דרכים להעביר מסר חינוכי. דרך אחת בה עושים אנו שימוש יום יומי, הינה דרך של העברת מידע, דרך של אינפורמציה והשכלה. אמנם ישנה דרך נוספת, אשר אינו עומדת בסתירה לזו הראשונה, דרך מורכבת יותר אך עמוקה יותר, דרך של חינוך למודעות וחיבור למידע הנלמד. מידע ואינפורמציה, מועברים בד"כ בשיטה של הוראה ולימוד, אך לעיתים עשויים הם להישאר ברובד התיאורטי בלבד, הרחק מכל השלכה ויישום מעשי. הדרך היעילה ביותר להעברת מסר חינוכי, הינה דרך המודעות, יצירת חוויה חיובית אשר תעביר את המידע לא רק באמצעות הכלים השכליים, כי אם גם באמצעות הכלים הרגשיים.
ליל הסדר, הינו אירוע בו אין מקום לידע בלבד. "אפילו כולנו חכמים, כולנו נבונים, כולנו יודעים את התורה – מצווה עלינו לספר ביציאת מצרים".  בלילה הזה מחוייבים אנו לא רק ללמוד תורה, כי אם גם לספר את הסיפור, באופן חוויתי. זהו לילה שכולו חוויה חינוכית. "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". בלילה הזה איננו קוראים את סיפור יציאת מצרים, כי אם גם חווים אותו.
אשר על כן, מצווים אנו לשאול שאלות ולא סתם לקרוא את ההגדה. "ואין אומרים סתם...רק דרך שאלה ותשובה...והיינו שבלילה צריך האדם להרגיש בנפשו חדשות, שצריך האדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים...וכן צריך כל אדם להרגיש בכל ליל פסח...ולא יהיה הדבר אצלו כדבר הרגל..." (ר' צדוק מלובלין, פרי צדיק, פסח ב')
זוהי המתודיקה החינוכית של חז"ל לערב אשר מהווה את שיאו של החינוך במהלך השנה. ליל הסדר אינו "בית ספר" – מקום בו מעבירים את המידע באופן פורמלי ומסגרתי. ליל הסדר הינו בבחינת "תנועת נוער" – מקום בו נקנית מודעות לערכים ע"י החוויה החיובית. בליל הסדר, הילדים הם במרכז.  לנו המבוגרים, העטופים במעטה של ציניות, יש הרבה ללמוד מן הילדים דווקא, החיים בעולם חוויתי עשיר בהרבה מזה שלנו. ככל שמדובר על חוויה – לנו יש הרבה מה ללמוד מן הילדים. בלילה זה, שומה עלינו לעודד את הילדים להתעניין ולשאול. עלינו להעצים אותם ולעודדם לדרך של העלאת שאלות וחיפוש התשובות, לחיים של חוויה רוחנית מתמשכת. לחוויה זו ערך עצום יותר מאשר כל שיעור פורמלי, מתוחכם ומשכיל ככל שיהיה, עשוי להעניק.
אשר על כן, "אפילו כולנו חכמים, כולנו נבונים, כולנו יודעים את התורה – מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים".

לתרומות והקדשות לחץ כאן
לרפואת
מרת לבנה בת מרים שתח'
רפואת הנפש ורפואת הגוף
לעילוי נשמת
מרת ברכה לנדאו בת יעקב ז"ל
ר' יצחק שולמן בן איסר ז"ל
לעילוי נשמת
משה רובינשטיין בן אברהם ישראל, ואשתו רבקה בת הרב יחיא ז"ל
שמואל בן-הרוש בן חיים ז"ל
אתרים מומלצים: אורייתא • תהילים • שמירת הלשון • פרקי אבות