מקוה.נט בפייסבוק

מאמרי מקוה.נט

שאלה הלכתית

מעוניינת לשאול את היועצת או את הרב שאלה הלכתית?
> > > בינו לבינה, בין הלכה למעשה

בינו לבינה, בין הלכה למעשה

" הבנות הללו, בעיקר בנות שצמחו באולפנות, הפנימו שאם הגיעו לגיל מבוגר בלא חתן, הן אמורות לוותר על חלק שלם מחייהן, הכוונה לחיי הגוף ולהישאר נבולות וכבויות עד שארית ימיהן או עד שיבוא הגואל, אם יבוא.זוהי מחשבה מנוולת, מזעזעת, משתקת ויותר מכל אנטי- יהודית בעליל", כך מסיימת צורית דורון את מאמרה באתר האינטרנט 'מכנסיים, אלטרנטיבה חברתית דתית'(1), ופותחת לדיון שאלה כאובה במיוחד: כיצד מתמודדת החברה הדתית עם מגבלות ההלכה בתחום המיני? מאמר זה מנסה להציג תופעה הקיימת בחברה  הדתית: רווקים ורווקות הבוחרים לפרוץ את גבולות ההלכה בתחום זה אך להישאר דתיים. אין בדברים האלה משום נקיטת עמדה, אלא ניסיון להציג מציאות כואבת ומורכבת.
ההלכה אוסרת על קיום כל מגע גופני בין נשים לגברים מחוץ למסגרת הנישואים. " לפעמים עצמת הקשר האהבה גורמת שהבחור והבחורה מגיעים לידי חיבוק ונישוק. והפורש בשולחן ערוך שהדבר אסור באיסור מוחלט. לדעת הרמב"ם האיסור הוא מן התורה ולדעת הרמב"ן הוא איסור מדרבנן. אבל, כמובן, לגבי עצם תוקפו של חיוב שמירת התורה, אין בעבורנו הבדל אם האיסור הוא מן התורה או מדרבנן. ודין זה מופיע בכל חומרתו מגיל הגעת הבנות לבגרות", כותב הרב שלמה אבינר בספרו " גן נעול"(2). הרב אבינר, כמו רובם המכריע של הרבנים, אינו משאיר מקום לספק: הנגיעה, כל נגיעה, שלא במסגרת נישואים, אסורה. " אני, כמובן, איני יכול לומר דבר מן הבחינה ההלכתית, זה תפקידם של הרבנים. אולם, הדרישה ההלכתית היא לא פשוטה", אומר הפסיכולוג ד"ר אלי רוזנהיים, מחבר נספר " תצא נפשי עלייך"(3), זוהי עצירה של איזושהי זרימה טבעית. היום בחברה הדתית דוחים את גיל הנישואים, זה יוצר מצוקה גדולה". ואכן, עבור רווקים ורווקות רבים בגילים מבוגרים, הדרישה ההלכתית אינה ברת ביצוע. כשהם כבר קרובים לגיל שלושים ולפעמים עוד קודם לכן, מרגישים רבים מהרווקים כי האיסורים ההלכתיים העוסקים בנגיעה ויחסי אישות לפני החתונה, אינם רלוונטיים עבורם. חוסר ההבחנה בפסיקות הרבנים בין נגיעה לבין קיום יחסי מין מלאים, ובין איסור דרבנן לאיסור דאורייתא יוצר מציאות לא מאוזנת: רשימת ה"לא תעשה" הולכת ונעשית כבדה ואילו ה"עשה" ( חתונה) לא תמיד ניתן ליישום בטווח הקרוב. הרווקים מפסיקים לקבל את הדין. הם אינם עושים זאת כחלק מתהליך של חילון או מתוך חוסר נאמנות להלכה, אלא מתוך הסתכלות מפוכחת על החיים. " הרווקות הדתיות אינן באות לקרוא תיגר על המסורת באשר היא – ההפך הוא הנכון. הן מבקשות להישאר במסגרת המסורת וחיי האמונה, אך לצד כל אלה, לא לוותר על הגשמתן העצמית ולא לראות עצמן רק כאם וכרעיה", כותבת צורית דורון, ב"מכנסיים". ישנה גם עדות גיאוגרפית לרצונם של הרווקים להישאר בתוך המסגרת הדתית ולהשתייך לקהילת שומרי המצוות: מקומות המפגש של רווקים הם לרוב סביב בתי הכנסת. סצינת ה" פיק אפ" מתרחשת קצת אחרי שהגבאי מודיע על זמני תפילת מנחה, ולא בפאב מקומי. ח' רווק בן 30, שגדל בהתנחלות וכיום מתגורר בירושלים, מספר: "במשך שמונה שנים שמרתי על הכל עד שבגיל 28 נשברתי. זה לא משהו שאני גאה בו, אבל אני מרגיש שאני צריך גם לחיות". ח' ממשיך לשמור על אורח חיים דתי אדוק בשאר תחומי החיים, אבל בתחום המיני, הוא מרגיש כי הדרישות גבוהות מדי. "כבני אדם יש לנו צרכים וחום אנושי הוא אחד החשובים שבהם. היום אני כבר מסוגל ולא רוצה לבלות את כל הלילות שלי לבד". ט', בוגרת אולפנה, רווקה בת 25 מירושלים אומרת: " בעיני, יש הלכות שאחרי גיל 30 מאבדות את התוקף שלהן. אי אפשר לצפות ממני לא לנהל חיים מלאים לנצח. מצד שני להתחתן רק בשביל זה, זה עוד יותר גרוע". ט' כיום עדיין שומרת נגיעה, אולם היא מעידה כי היא חווה תסכול רב ותחושה של בעירה פנימית. " לאורך זמן, אם אני אמשיך לשמור, אני אהיה אדם ממורמר ומתוסכל. זאת נראית לי דרישה לא לגיטימית להגיד לאנשים שלא התחתנו שלנצח אסור יהיה להם לקיים יחסי מין".
ט' היא רק דוגמה אחת מיני רבות. על פי נתוני סקר שערכה פרופ' דפנה יזרעאלי המנוחה בשנת 2001 עבור "קולך", נמצא כי רק כמחצית מהבחורות הדתיות נישאות עד גיל 25.. 30% מהן נותרות רווקות לאחר גיל 30. האם הן אמורות להתעלם מן היצר המיני שלהן? לפי הרבנים, התשובה היא חיובית. " אני מבין היטב את הצורך הנפשי במימוש הזוגיות בגילים המבוגרים", אמר בריאיון לעיתון "הארץ" (4) הרב שי פירון, אחד מהרבנים העונים לפניות באתר האינטרנט " כיפה", " אני יכול להגיב באמפאתיה, בהבנה לקושי, אבל לעולם לא יהיה שינוי או הגמשה בהלכה".
הפער העצום בין הדרישות ההלכתיות, כפי שהן מוצגות על ידי ציבור הרבנים, לבין אופן ההתמודדות של הרווקים עם הנושא במציאות, יוצר ריחוק בין הצדדים וכן שחיקה באמון ובכבוד שרוחשים חלק נרחב מהרווקים כלפי הסמכות הרבנית.הרווקים דוחים את הגישה הרווחת בציבור הדתי: " לא כלום" עד הנישואים ו"הכל" אחריהם. ד,ר אריאל פיקאר (5) אומר: " אחד מערכי המודרנה הוא האוטונומיה האנושית. בני הדור הזה הפנימו את האוטונומיה שלהם כפרטים והקיום מתוך בחירה והכרעה אישאית יוצר לדעתי את הפער בין הציבור לרבנים".
הגבולות מיטשטשים
בהיעדר כל הכוונה רלוונטית בנושא, נותרים הרווקים והרווקות בזירה לבד. אחת הסוגיות המטרידות ביותר היא מהם קווי הגבול. "גם אחרי שמפסיקים לשמור נגיעה, תמיד נשארים סימני השאלה של עד איפה".אומרת מ', רווקה ירושלמית בת 25, " אין עם מי להתייעץ, כי הנושא הוא רגיש וחצי חשאי". מ' מספרת כי היא כמעט ואינה מכירה זוגות שלא מקיימים קשר מיני, ברמה זו או אחרת: " הרוב המוחלט של החברים והחברות שלי שנמצאים בקשר זוגי, מבלים לילות אחד אצל השנייה ולהפך. הבחור מחזיק דירה עם שותפים, הבחורה מחזיקה דירה עם שותפות, אבל בעצם הם גרים ביחד. עד לאן הם הולכים ומה הם עושים, אין לי מושג, כי כאמור, זה לא נושא שמדברים עליו". משיחות עם רווקים ורווקות רבים מצטיירת התמונה הבאה: תחת מעטה השתיקה ומבלי לחלוק עם איש את החוויה, רבים מהם בוחרים שלא לחכות עם " הפעם הראשונה" עד ליל החתונה. הטאבו של שמירת הבתולין הולך ונפרץ.
למרות שהן עוברות על איסור ברור של קיום יחסי מין לפני החתונה, חלק מן הרווקות מחפשות את הדרך לשמור על הלכות נידה. כך, הן אומרות, לפחות לא מדובר בעבירה על איסור כרת. בפולמוס שהתקיים בנושא טבילה לרווקות ב- NRG, אתר האינטרנט של " מעריב" (6), התגלה כי מדובר בתופעה רחבה מכפי שנדמה. בתוך שבוע נרשמו אלפי כניסות לאתר האינטרנט ולמעלה מ- 400 תגובות. " לפני כמה שנים היה לי חבר" מספרת א', נשואה בת 27 מירושלים, " בשלב מסוים הבנתי שמין עומד להיות חלק מהיחסים שלנו. חברה אמרה לי שרב בישיבה של בעלה התיר לפנויות שיודעות שהן עומדות לקיים יחסי מין לטבול על מנת לא לעבור על איסור כרת. התלבטתי וחששתי מאוד. שתי חברות קרובות שלי הזדעזעו מהרעיון, לא רצו לבוא איתי למקוה ושידרו לי חוסר לגיטימיות. בדיעבד זה היה מאוד כיף ומרגש, תחושה שאני עושה את הדבר הנכון. היום אני גאה בזה וחברות שלי קצת מקנאות בי".
האם אכן ניתן להתיר טבילה לרווקות, על מנת שלא יעברו על איסור כרת? הרב יובל שרלו, בתשובה לשאלה באתר האינטרנט " מורשת" (7), שולל את העניין. " האם הרב יודע מה קורה ב"ביצה הירושלמית"? האם עדיין עומד הרב בעמדתו בעניין טבילה לפנויות?" שואלת בחורה את הרב יובל שרלו. " אני יודע הרבה ממה שקורה בביצה הירושלמית. מסתמא לא הכל", עונה הרב, " אף על פי כן, פנויות אסורות בטבילה לחלוטין, מכל כיוון שלא נסתכל על העניין". ד"ר אריאל פיקאר אומר כי "היתר קיום יחסי מין לפני הנישואין הוא בלתי אפשרי מבחינה הלכתית אבל רב שאומר ש"אסור" לרווקות לטבול, אינו אומר את האמת ההלכתית". מי שיבדוק באתרי השו"ת באינטרנט יראה שהרבנים האוסרים זאת, מתבססיםבעיקר על דברי הריב"ש. בפועל הריב"ש – רבי יצחק בר ששת, מגדולי הרבנים בצפון אפריקה במאה ה-14 נשאל(8): " איך לא תקנו טבילה לפנויה, כדי שלא יכשלו בה רבים? " ותשובתו היתה: " כיון שפנויה אסורה, אדרבה! אם היתה טובלת, היה בה מכשול: שהיו מקילין באסורה; כיון שאין אסורה אלא מדרבנו". כלומר, האיסור לקיים יחסי מין עם אשה פנויה שהיא טהורה, הוא איסור דרבנן ( זו דעתם של הריב"ש והרמב"ן) אך אם האשה היא נידה, האיסור לקיים עמה יחסי מין הוא איסור דאורייתא. לפיכך לא תקנו טבילה לרווקות, כדי לא להקל על מצפונם של האנשים. יש לשים לב שבדברי הריב"ש אין איסור לרווקות לטבול אלא הסבר מדוע לא חייבו אותן לטבול".
אם כך, מדוע אין הרבנים מספרים זאת לציבור? 
" התגובה נגד רב שיעיז להגיד שעדיף שרווקות תטבולנה תהיה מאד חריפה, כי זה הולך בדיוק נגד אתוס הצניעות שהוא מאוד מרכזי למנהיגות הרוחנית של הציבור הדתי לאומי".
רגשות אשמה ונקיפות מצפון
מדרבנן או מדאורייתא, עם טבילה או בלעדיה, רווקים צעירים או רווקים מבוגרים, על דבר אחד אין עוררין: בציבור הדתי מסתובבים רבים מלאים ברגשות אשמה בכל הנוגע להתנהגותם המינית.
הרווקים שמנסים לשמור, אך מפעם לפעם " נופלים", נמלאים בתחושת חטא ועוון שקשה להשתחרר ממנה; הרווקים שויתרו על ההלכה, עושים זאת בלב כבד ולאחר היסוסים רבים. " לפני כמה שנים, הייתי בקשר ראשון עם בחור. באחד הלילות נוצר ביננו גם מגע פיזי. אפילו לא התנשקנו, ועדיין הלכתי הביתה ולא נרדמתי ימים רבים". מספרת מ', " הרגשתי כאילו חיללתי את עצמי, כאילו הרגתי את הפרה הכי קדושה, ואין לזה תקנה". תחושת האשמה של מ' עברה עם השנים, אבל הנזק כבר נגרם: " אחרי המקרה, בניתי בפנים חומות הגנה כדי לא 'ליפול' שוב ועכשיו, כשאני רואה את הדברים אחרת וכן חושבת שקשר זוגי צריך לכלול בתוכו גם קשר מיני, אבל אני כבר לא יכולה לנפץ את החומות הללו, וכך אני הורסת קשרים חדשים". באתר האינטרנט " כיפה" ניתן למצוא עשרות שאלות של צעירים וצעירות אכולי רגשות אשמה. " אני בחורה בת 22. יצאתי עם בחור במשך כשנה וחצי. הקשר בינינו היה טוב מאוד עד שהתחלנו לחטוא ( הלכנו עד הסוף!)", כותבת מישהי באתר "כיפה" (9), "יש בי צער עמוק וחרטה. בכל רגע שאני נזכרת בטעות הזאת עולות לי דמעות בעיניים. אני מרגישה רע מאוד. מה לעשות? איך אוכל לתקן את החטא הגדול?" תחת הכותרת " נפלתי בחטא – הצילו!" (10), כותב בחור אחר " הרב אני ממש מיואש. למה??!!!! למה יש את יצר העריות??! זה ממש גומר אותי, אני כל יום עושה תשובה ומיד רץ לחטוא.. זה מייאש ומתסכל...". " רגשות האשמה מלווים את הרווקים והרווקות לכל אורך הדרך", אומר ד"ר רוזנהיים, " במקום דבר טבעי וברור זה נהיה מסובך, מורכב ולא זורם". ההתגברות על תחושת האשמה מגיעה, לעיתים, רק כעבור שנים רבות. " את כל תהליך רגשות האשמה עברתי לבד וזה היה נורא", מספרת א' הנשואה, " היום, במבט לאחור וכשאני כבר נשואה, אני מבינה שזה נורא, שזה מעוות, לא ארצה לחנך את הילדים שלי לכך".
התפיסה המתירנית, כפי שמציגה אותה א', עלולה להתגלות כבעייתית כבר בדור הזה ובוודאי בדור הבא. הלכות נידה בפרט והלכות שמירת נגיעה בכלל, מטרתן לקדש את מוסד הנישואין והמשפחה. גם אם לא מתכוונים, הזלזול של חלק מהרווקים בהלכות אלו עלול להוביל לערעור מוסד המשפחה. הרבנים מנסים ובצדק, לגונן על מוסד זה מפני פגעי הפוסט- מודרניזם.
" אני לא חושבת שרב או סמכות רבנית כלשהי הייתה יכולה להקל או לפתור את העניין ההלכתי. אני לא יכולה לחשוב על מתכון שישנה את החיים של הרווק הדתי. הדבר היחיד שאפשר להגיד לך זה, תתחתני", אומרת א'. בינתיים, המציאות מלמדת כי הרווקים לא ממהרים אל מתחת לחופה. עד שאותה חתונה מיוחלת תגיע, או שלא, נראה שהרווקים ימשיכו בשלהם והרבנים בשלהם. " האשאלה בעיני היא מה יקרה לקהילה כתוצאה מהמתחים הקשים האלה? כמה זמן היא עוד תצליח להחזיק מעמד? אני חושב שבעוד 20 שנה התוצאה תהיה שחלק יעברו לקהילה חרדית וחלק יעברו למודל קונסרבטיבי כלשהו", אומר ד"ר פיקאר. הדברים לא נראים בדרך להתנגשות, כי אם בדרך להתנתקות דו – צדדית.
_____________________________________________________________________________

(1) מתוך " סקס וההתנחלות הגדולה"
http://nfbxhho.tripod.com/articles/article1.htm
(2) הרב שלמה אבינר, " גן נעול – פרקי צניעות", הוצאת ספריית חווה, תשס"ג, עמ' 248.
(3) ד"ר אליהו רוזנהיים, תצא נפשי אליך – הפסיכולוגיה פוגשת ביהדות", הוצאת ידיעות אחרונות, 2003.
(4) תמר רותם, " למה, למען השם, הן לא מתחתנות?!", עיתןן " הארץ", 21.05.04.
(5) ד"ר אריאל פיקאר, לשעבר רב הקיבוץ שלוחות, מלמד במכון הרטמן ובמרכז יעקב הרצוג וחבר מערכת "דעות".
(6) http://www.nrg.co.il/online/11/ART/844/763.html
(7) http://www.moreshet.co.il/
(8) שו"ת הריב"ש סימן תכ"ה.
(9) http://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=25253
(10) http://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=5468


אודות כותב/ת המאמר:
רווקים ורווקות דתיים כבר לא מחכים עד החתונה כדי לממש את מיניותם. קשה להם לעבור על ההלכה, אבל הם מרגישים שהדרישות מהם מוגזמות. העולם הרבני מכיר בקשיים, אך אינו מוצא להם מענה. תופעה שאולי אין לה פתרון.
פורסם ב'דעות' - בטאון 'נאמני תורה ועבודה', עלון מס' 20, אדר תשס"ה.
הוספת תגובה על מקוה זה

דעות הגולשים

הוספת תגובה




9/6/2017

מגפת הרווקות המאוחרת בצבור הדתי לאומי  (ש.י.ש)

תאור המצב (מבט רוחב):
תמיד היו רווקים מבוגרים, אבל משהו השתנה בעשרים-שלושים שנה האחרונות, וכל הזמן מגביר תאוצה!
נכון להיום יש כ 50,000 רווקים/ות בסביבות גיל ה-30 בציבור הדתי לאומי, אבל ישנם גם אלפים בגילאים מבוגרים יותר. {אין בית שאין בו רווק...}
מגפת הרווקות היא בעיית שורש, שגוררת עמה הרבה בעיות משנה לא פחות חמורות שהולכות וגדלות.
ראשית, ישנה פגיעה קשה באיכות החיים שלהם ושל הסובבים אותם, וקושי פנימי לצמוח, לשגשג ולפרוץ בהרבה תחומים, כאשר הבעיה של הרווקות נמצאת במרכז החיים ומחריפה משנה לשנה. – מי התיר להם לא להיות מאושרים? {תחושה כללית שהם לא רלוונטים להתפתחות של המציאות...} – החוסן של החברה ושל המדינה תלוי בתא המשפחתי החזק!
שנית, שנות הפוריות הטובות של הבנות (וגם של הבנים) הולכות לאיבוד, כמה ילדים עם ישראל הפסיד בגלל שנות הרווקות? היכן היינו היום אם כל זה לא היה? {דמוגרפית, גאולית, וכו'}
שלישית, המצב הזה גורם לסיבוכים הלכתיים ואתיים לא פשוטים. נשים רבות מחפשות היתרים הלכתיים דחוקים להריון מחוץ לנישואין, על ידי תרומת זרע. - 84% מתרומות הזרע בישראל הם לנשים רווקות!
יש בזה שאלות הלכתיות רבות, על מעמדו של העובר: היחוס של הזרע (כשר או פסול), היחוס שלו לאביו, החשש שיתחתן עם קרובי משפחתו הביולוגים (בישראל התרומה היא אנונימית) וכו'
ובעיקר בעיה מוסרית, ילד שגדל בלי אחד מההורים יהיו לו בעיות זהות קשות מאד, אין לנו מספיק פסיכולוגים לטפל בדור הבא... – ילד כזה ודאי לא יוכל להתחתן! הוא לא ראה שום צורה של זוגיות שהוטמעה בחייו!!!
רביעית, נוצרה מציאות נוראה של חיי מתירנות אצל הרווקים/ות בעיקר במרחבי הביצות. הם חיים בדירות משותפות, אין שמירת נגיעה, ואצל רבים מהם יש חיי אישות מלאים (בלי טבילה!), גם תורניים ותורניות, ובלא רגשי אשמה...
אין מספרים מדוייקים אך אומדים אותם באלפים!!! הבעיה העיקרית היא לא עצם הנפילה של היחידים אלא הנורמה שנוצרה! היום התיוג בביצות הוא לא מי שומר/ת נגיעה, אלא מי שומר/ת גילוי עריות...
הרבה מאד שנות חינוך תורני יורדות לטמיון, רבים מהם חוזרים בשאלה, וחלקם שייכים לדור הדתלפי"ם(דתי לפעמים). ללא ספק מציאות חיים זו מקשה עליהם עוד יותר להתחתן. הם לא רצו בזה, אך נגררו מחמת הקושי של הרווקות...

בעיות שורש (מבט עומק):
נזכיר כשש נקודות מרכזיות שמקשות להתחתן (אע"פ שיש יותר)- לא הכל שייך לכולם, אך הם מייצג כללי.
1. המשפחה לא במקום הראשון! סדרי העדיפויות והערכים השתבשו, והעצמה של הפרטיות, המימוש העצמי, הקריירה וההצלחה המקצועית הפכו להיות חשובים יותר, וממילא המשפחה נדחקה למקום נמוך יותר. {אע"פ שהשיא של המימוש העצמי האמיתי יכול להיות רק בתוך המשפחה בזוגיות והורות, ואכמ"ל} - ככל שנותנים לזה פחות חשיבות בסולם הערכים זה נעשה מסובך יותר, וככל שמגיעים לזה מאוחר יותר זה נעשה מסובך עוד יותר.
2. בלבולי זהות – דתי לאומי. הן בשייכות לתורה לעומת התרבות הכללית (קצת חרדי וקצת חילוני- בו זמנית).
הן בזהות המגדרית, היום בנים מחפשים הרבה חוויות ובנות הרבה שכל ולימוד.
והן בכיוון הכללי בחיים, מה שאיפות שלי? מה אני רוצה מעצמי? לא רוצים להיות סגורים על שום משבצת....
אי אפשר להרחיב את החיים שלך עם אדם נוסף, אם אתה לא מכיר את עצמך.... "עצם מעצמי ובשר מבשרי"
{סיבה נוספת שמקשה במיוחד על הציבור הדתי לאומי, זה העובדה שהם צריכים גם לבדוק בשכל וגם להתקשר בלב בו זמנית, שזה פרדוקס מאד מסובך, מה שלא קיים בציבור בחרדי ובציבור החילוני}
3. שפה חיצונית לעומת שפה פנימית. השפה של התרבות בה אנו חיים ונושמים היא שפה חיצונית של חפצים, תופעות, הישגים, הצלחות, משימות, וכל המבט והמחשבה מופנים כלפי חוץ. ביצירת קשר אינטימי דרושה שפה הפוכה של הקשבה ודיבור פנימי. קודם כל לעצמך, אח"כ למי שעומד מולך ולבסוף למה שנוצר ומתרקם בקשר הלבבות שביניהם. {סיפור על סדנה, סיפור על דניאל}
4. פינוק רגשי. מגיל צעיר ההורים עושים את הכל כדי שהילדים יקבלו את כל מחסורם ויחושו נעימות, ולא יתמודדו עם דברים לא נעימים. המצב הזה גורם שרבים לא יכולים להכיל מצבים לא נוחים ונעימים, וכל חוסר התאמה קטן כזבוב מיד הופך לפיל שאין יכולת להכיל אותו. בכך נוצרת דרישה סמויה לחיפוש שלמות שכביכול אין בה התמודדות עם אי נעימות... (חוסר גמישות נפשית, חוסר סבלנות לתהליכים ולבניה משותפת וכו') {ד"ר מיכאל אבולעפיה}
5. תרבות השפע. השפע העצום בכל תחום בחיינו המקשה על יכולת הבחירה, נכנס גם לעולם ההיכרויות ומהווה מכשול רציני. כל רווק/ה יודעים שיש היצע גדול בשוק, ולא כדאי להסגר על אופציה מצומצמת אחת שסוגרת אופציות אחרות. בסקר של הרבה רווקות שהיו בקשרים טובים עם בנים, המסר העיקרי שנאמר שלא כדאי להחליט כי אולי יש טוב יותר.... נוצרה נורמה מקולקלת של 'תפוס ויש לי ממתינה...'
סיפור של הרב מנחם בורשטיין על חתימת חוזה עם עורך דין!!!
6. ההתמכרות לאינטרנט ולפורנוגרפיה. הרבה מהנוער והמבוגרים מכורים לצפייה באינטרנט, ונוצר להם עולם דמיוני וירטואלי- 'חיים בסרט'. זה יוצר הרבה עיוותים בבריאות הנפש ובקושי ליצור קשרים בין אישיים תקינים.
בפרט מי שגם נחשף באופן קבוע לתכני פורנוגרפיה, שלצערנו רבים מהנוער והמתבגרים נמצאים שם, כולל בציבור הדתי. כיום ילדים נכנסים לשם כבר מגיל 6-7, ובישראל כ- 80% מבני הנוער צופים שם באופן קבוע. בין הצופים יש גם אחוזים ניכרים מאד מהציבור הדתי, הן בנים והן בנות, הן תלמידי ישיבות ואולפנות ומדרשות – תהליך בחירת הבן/בת זוג, החיזור, ומה מחפשים נפגמים מאד מהצפייה הזאת! {ד"ר ניצה קליש- כסלו תשע"ו}

פתרונות:

1. תפילה ואמונה- ברבש"ע שהוא מוביל את כל המהלך, ומיום סיום הבריאה רק מזווג זיווגים, ומקדם את האדם בכל עת על כל מה שעובר עליו, להיות בשל וראוי לבניין ביתו. – זה מזמין סייעתא דשמיא לכל מהלך מעשי שעושים ופועלים לקידום העניין.
2. שימור פוריות לבנות- מגיל 30, גם יעזור ללדת ילדים אחרי החתונה, גם יעזור להעלות את ערך הבחורה ב'שוק' השידוכים, וגם יאפשר שלווה נפשית בתהליך החיפוש ויצירת הקשר. (וכמובן ימנע את הצורך של הריון מחוץ לנישואין וכיוצא בזה) – מכון פועה, ד"ר חנה קטן. {שני סיפורים}
3. ליווי- כל רווק/ה מבוגרים מעל גיל 28 זקוקים לליווי בכל תהליך החיפוש עד לחתונה ולעיתים אף לאחריה.
זה מאפשר להתגבר על הפחדים, החרדות והדמיונות שחוסמים ומעכבים.
רוב ככל המבוגרים שהצליחו להתחתן עד היום זה בעזרת הליווי – סיפור אישי.
4. עצה להורים- לייצר ערוץ פתוח לשיחה כדי שהילדים ירצו לשתף את ההורים וללמוד מניסיון החיים שלהם.
5. במיוחד להורים-לתת אמון- לתמוך, לעודד ובשום אופן לא להעביר ביקורת! לא לומר להם להתפשר!!! קשה להם גם ככה וזה מקשה עליהם עוד יותר. מערכת יחסים של אמון הדדי נותנת להם עוצמה ויכולת העצמה להצליח! {את התסכולים של ההורים צריכים להוציא עם אנשים אחרים לא על הילדים, זה לא עוזר אלא רק מזיק!}
6. סדנת רווקים/ות- אני מציע סדנה של 4 מפגשים עם עקרי היסודות הבריאים הנצרכים ליצירת קשר זוגי עם הרבה כלים לעבודה, מתוך ניסיוני האישי ומתוך מה שלמדתי מאנשי מקצוע מומחים בתחום.
נושא הסדנה –'איך מצאתי את אשתי אחרי 12 שנה?'

הציונות של היום היא בעיקר
להפריח את שממות הרוחניות
ולייבש את הביצות של הרווקות
13/10/2013

זה כמו - - -  (אוהבת ד')

זה כמו שמשהו ייתן למישהו אחר מתנה והוא ישתמש בה נגדו.
מי ברא אותנו??? מי יצר אותנו? מי ברא את אותו חשק ותשוקה?? רבונו של עולם!! ומי שברא הוא זה שאסר והתיר.
זה מהמימד המצפוני.
ואותו חלק יהודי שנמצא בכל אחד ואחד מאתנו הוא זה שדורש את שלו אחרי חטא.
וגם בנוגע לאינטרסים האישיים שלנו, ברור מעל לכל ספק שמי ברא ויצר מכונה מופלאה ומשוכללת הוא זה שיודע מה דרכי השמוש הנכונים בה, איך להשתמש בה והוא שלח לנו הוראות הפעלה ברורות - תורה שבכתב ותורה שבעל פה.
הגוף אותו גוף, החשקים אותם חשקים מאז בריאת העולם ועד היום ולכן גם הוראות ההפעלה לא השתנו.
ובתורה כתוב לשמוע בקול רבנים, כך שגם איסור דרבנן, למעשה הוא איסור דאורייתא.
אם חיים את כל החיים כמו שאלוקים צווה - אז יכולים לעמוד בהכל. והחיים יפים לאין שיעור.
תגידו לי אתם, מי מאושר ב א מ ת ????
17/3/2013

חיים בסרט  (נ)

אתם כולכם פה חיים בסרט!
כמה מבין המגיבים פה באמת נעמדו מול הסיטואציה הקשה הזו?
אני בטוח שאפילו לא אחד.
אני מבטיח לכם שאין ניסיון גדול מזה שבן אנוש יכול לעמוד מולו ולכן אסור למהר לשפוט את האנשים המסכנים האלה.
תתביישו לכם
31/12/2012

אפשרי לחלוטין!  (צ ב)

אפשרי לחלוטין לחיות ללא 'חיי מין' במשך כמה זמן שיידרש (כן, גם במשך שנים) לגבר או אשה שעשיית רצון ה' וקרבת ה' חשובה להם. הכל תלוי ברצון ועל מה שמים את הפוקוס.
ואם אפשר ומתאים, אז למה לא להתחתן???
30/7/2012

שמירת נגיעה ויותר מזה  (דתי פרוד)

הכתבה הזו הינה מנסה לשקף את המציאות של הדור הזה בו גיל הנישואין עלה ל30 ויותר והכי חשוב אחוזי הפרודים והגרושים/ות עלה המידה ניכרת גם בחברה שלנו, המציאות בה שמרנו יותר מ 20 שנה טהרת המישפחה כדת וכדין,וביום מן הימים האישה מחליטה לפרק את המשפחה מותירה את הגבר הדתי והחרדלני"ק בשוקת שבורה ,
מה יעשה לאחר שהיה רגיל לחיות חיי אישות יותר מ 20 שנה , והליך הגירושין יכול להימשך כמה וכמה שנים כי האישה ה"מודרנית"מנסה לעשוק את הבעל עד לפרוטה האחרונה,,לדעתי בעידן של היום אין מצב שגבר כזה יחזיק מעמד , כל מה שנותר לו הוא למצוא אישה ראויה שתסכים לשמור טהרת המשפחה ,נכון שדעת ההלכה אינה סובלת זו אבל הברירה היא אם לעבור על איסור דרבנן או איסור כרת דאורייתא. היגיע הזמן שיקום רב שיתן את דעתו בענין ויבין את מצוקתם של הפרודים או הגרושים ויאמר עדיף שימצא אישה שתלך למקווה מאשר "ילך לעיר אחרת ילבש שחורים וכו': ויעבור על איסור כרת נידה ואלי גם אשת איש יחד, אלא מאי למה שרב יקח על עצמו מה שאף אחד לא העז קודם?
למה שאהיה החלוץ הראשון, כל אחד מחכה לרב אחר שיתן דעתו בענין ואז הוא יוכל לסמוך עליו, ובינתיים שימשיכו לחטוא ,,,,,אשמח לקבל תגובה רצינית
8/11/2011

מפחיד ממש!!!  ( ס)

התלבטתי אם בכלל לרדת ברמה ולהגיב אבל אני כ"כ בהלם שהיית חייבת!
אני לא יודעת מי כתב את המאמר ומה סמכותו אבל זוהי כפירה אחת גדולה!
מי שלא יכול להתמודד עם ההלכות כמו שהן (והרי הן לטובתנו בסופו של דבר אבל יש מי שטוען כאן שהשכל שלנו יותר טוב משל חז"ל ושל התורה) שפשוט יעזוב, ושלא ישפיע על אחרים לכפור בתורה.
ואין כל הבדל בין דרבנן לדיאורייתא. יוצא שגם איסור דרבנן נחשב לדאורייתא ויש לו תוקף מחייב כמו התורה כי כתוב בתורה "ועשית ככל אשר יורוך" אסור להיות מוטים גם אם זה נראה לנו שאומרים לנו על השמאל שהיא ימין ולהיפך.
לאן הגענו??? קשה להאמין..
ממש בושה!
אני כבר מתלבטת אם להמשיך לעיין באתר עם מאמרים מפחידים שכאלה. אני לא אתפלא אם זה קשור לרפורמה באיזושהי צורה...
שומר נפשו ירחק!
4/7/2011

לכן עדיף א-...  (צ)

לכן עדיף א- הפרדה מלאה בין נשים לגברים.
ב- כן להתחתן מוקדם ובשידוך ז"א לברר ישר והפוך על
הבחור/ה ולהפגש כמה שצריך עד 10 פגישות כבר אפשר לדעת טוב טוב... מניסיון זה מצליח יופי!
20/1/2011

מבט שונה  (אנונימי)

ביהדות יש מקום חשוב מאוד ליחסי אישות והם מקבלים את הכבוד הראוי להם- מקווה הכנות התרגשות, ויש להם חשיבות רבה בניגוד לדתות אחרות שה"קדושים" שלהם הם נזירות וכמרים. אולם יש להם מקום במסגרת המתאימה- נישואין. שלא כמו בחברה הלא דתית שם מטרתם היחידה של יחסי אישות היא סיפוק עצמי ביהדות הדגש הוא על הביחד, חיזוק הקשר והגברת האהבה. הכותב אולי מרגיש שפתיחות בנשא זה תקל על אנשים אך זה לא נכון, לתת היתרים משום שלאדם קשה זה לא אומר שזה מה שטוב בשבילו שאם כן התורה שמבינה את נפש האדם היתה קובעת כך מלכתחילה
27/12/2010

ואני לא חיה חיים מלאים אם אין לי כוס קפה אחרי ארוחה בשרית...  (א)

תגידו, מה זה? אנחנו בהמות? כל היהדות מבוססת על איפוק. גם ביצר האכילה, גם בגניבה, רציחה, וכו', וגם ביצר המין!!!
אין שום הבדל בין המצוות שהקב"ה נתן לנו כדי לזכות ולזכך אותנו!!! ("רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות")
מי שיש לו בעיה עם המידות שלו ועם איפוק, גם לא יתאפק מלרצוח את אשתו כשהיא תעצבן אותו- אז יש לו בעיה ושיילך לטיפול, ושלא יאשים את הרבנים! (חוץ מזה שהם לא המציאו את ההלכה היהודית וגם לא האפוטרופסים שלה)
ועוד נקודה למחשבה:
"העולם הרבני מכיר בקשיים, אך אינו מוצא להם מענה". צר לי לאכזב אתכם, יש מענה!, אבל הוא אינו מקובל עליכם...
פשוט מאד... לכו תתחתנו!!!!
ועוד נק' למחשבה:
אם אתם לא רוצים להתחתן זה אומר שאתם לא רוצים להשקיע בזוגיות אמיתית, הכוללת עבודת המידות לכל החיים, וזה אומר שאתם לא באמת אוהבים זה את זו, אלא רוצים אך ורק פורקן מיני.
8/7/2010

אני באלם!!!ענינים שנאמר עליהם "יהרג ואל יעבור" להפוך ולהגיד   (ב. מ.)

. בעיני, יש הלכות שאחרי גיל 30 מאבדות את התוקף שלהן. אי אפשר לצפות ממני לא לנהל חיים מלאים לנצח. בכל הדורות עם ישראל שמר במסירות נפש על טהרת המשפחה מה קרה לנו???
זה כמו לאמר פשוט דרישה קשה מידי בישבילי לא גנוב אני חייבת כסף אני לא יכולה לעמוד בזה הילדים שלי רעבים אז אגנוב ??? חוקי התורה לא משתנים בשרירות לב של אנשים שקשה להם!!!
3/5/2010

מסכימה עם התגובה השניה!! כדאי להבין ת'עומק שמאחורי דברי הרבנים!!!  (יהודיה)

ההלכה שלנו, עם כל הקושי לפעמים בקיום, היא דרך חיים והיא הדרך שהכי טובה לנו גם אם לפעמים קשה להבין...
לפי דעתי הרבה פעמים חבר'ה שנגררים למקומות אסורים, עפ"י ההלכה, לא בהכרח מסכימים עם התנהגותם בשכל, ולכן גם מגיעות נקיפות המצפון....הם פשוט נגררים אחרי הרגש ואחר כך אוכלים ת'לב על זה!
חבל, לדעתי, השאלה הבסיסית היא אם אנחנו מאמינים בה' ורוצים ללכת בדרך של תורה וקיום מצוות.. עלינו, עם כל הקושי לנסות להבין ולברר גם למה- לאחר שהבסיס מובן- להבין גם את ההיגיון שבדברים וככה נוכל להיות גיבורים-
ל ה ת ג ב ר על היצר שלנו ולחיות חיים אמיתיים ושלמים יותר. שנזכה להוסיף אמונה!
22/2/2010

המאמר מזעזע  (מישהי)

למה רווק דתי ורווקה דתית שמגיעים עד הסוף ביחד ועם זאת מרגישים אשמה, פשוט לא מתחתנים אחד עם השני?
זה לא כ"כ מסובך להתחתן כמו שהוצג פה, צריך להתפלל לה' ולהאמין שהוא יעזור למצוא את הזיווג!
3/10/2009

כתבה מוטה וחד-צדדית  (א. ס.)

"אין בדברים האלה משום נקיטת עמדה, אלא ניסיון להציג מציאות כואבת ומורכבת."
אבל בפועל, המאמר כן נוקט עמדה, בעצם העובדה שהוא מציג מציאות חד-צדדית. כל הציטוטים של פנויים ופנויות בכתבה תומכים בקשר גופני לפני הנישואין, ורק הציטוטים של רבנים אומרים שזה אסור; מכאן נוצר הרושם המוטעה, כאילו שכל הפנויים והפנויות חושבים ועושים אותו הדבר (בדרגות שונות), ורק הרבנים המנותקים מהעם פוסקים שזה אסור.
המאמר מתעלם מהפנויים/ות המבוגרים שכן מעוניינים לשמור נגיעה למרות הקושי הגדול הכרוך בכך, כי הם מבינים את המשמעות של האיסור במסגרת השקפת העולם של היהדות, ורואים בכך אתגר מקודש. מובן שכאשר לא מבינים את המשמעות של איסור מסויים, ורואים בו מטרד מיותר, הרבה יותר קשה לשמור עליו.
המאמר מתעלם מהפנויים שמעדיפים להקדיש את זמנם הפנוי ליצירה ולפיתוח האישיות, כך שנושא המין לא תופס אצלם מקום כל כך חשוב ולכן הנושא של שמירת נגיעה לא קשה להם יותר מכל איסור אחר ביהדות. המאמר מתעלם גם מההשפעה העצומה של התקשורת, ששמה את נושא המין במרכז. מי שאינו חשוף לתקשורת, הנושא הרבה פחות מציק לו.
בפעם הבאה, תשתדלו להביא מגוון רחב יותר של דעות.
11/3/2009

קשב ללב הוא קשר עם אלוקים  (רב שמבין)

tני מכיר תלמיד חכם חרדי,שאינו כשיר נפשית לנישואין,ופועל באופן חופשי ללא יסורי מצפון. העולם ממלא "חצוי". העיקר לשמור על מקוה לפנויות...ולהקפיד על דבקות בהשם.דווקא בעולם התשובה יש פתיחות טבעית יותר לעניינים כאלו.
הקשיבו לקול אלוקים שבלב..
לתרומות והקדשות לחץ כאן
לרפואת
מרת לבנה בת מרים שתח'
רפואת הנפש ורפואת הגוף
לעילוי נשמת
מרת ברכה לנדאו בת יעקב ז"ל
ר' יצחק שולמן בן איסר ז"ל
לעילוי נשמת
משה רובינשטיין בן אברהם ישראל, ואשתו רבקה בת הרב יחיא ז"ל
שמואל בן-הרוש בן חיים ז"ל
אתרים מומלצים: אורייתא • תהילים • שמירת הלשון • פרקי אבות