מקוה.נט בפייסבוק

מאמרי מקוה.נט

שאלה הלכתית

מעוניינת לשאול את היועצת או את הרב שאלה הלכתית?

יופיו של הכהן הגדול...

הרב רונן נויבירט, רב קהילת 'מוריה', כפר גנים, פ"ת.

וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת: (שמות כ"ח, ב')
פשט הכתובים מורה שמטרת בגדי הכהן לפאר את נושא התפקיד, וכ"כ הרמב"ן (שם) "... שיהיה נכבד ומפואר במלבושים נכבדים ומפוארים, כמו שאמר הכתוב כחתן יכהן פאר, כי אלה הבגדים לבושי מלכות הן...". אמנם, עיון מעמיק בפסוקים ובמדרשים, מלמד שלבגדים תפקיד מהותי יותר בעבודת הכהן, לא רק כאמצעי חיצוני, אלא כמטרה בפני עצמה.
"לקדשו לכהנו לי - לקדשו להכניסו בכהונה ע"י הבגדים שיהא כהן לי...;  ולמלא בם את ידם - ע"י הבגדים הוא מתלבש בכהונה גדולה" (רש"י כ"ח ג',כ"ט כ"ט). מדברי רש"י עולה שרק ע"י הבגדים יכול הכהן לשמש בתפקידו. האם אכן "הבגדים עושים את האדם" ? יתרה מכך, הבגדים חיוניים לעבודת המשכן עד כדי כך שאי לבישתם בזמן העבודה מחייבת את הכהן במיתה : " וְהָיוּ עַל אַהֲרֹן וְעַל בָּנָיו בְּבֹאָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד אוֹ בְגִשְׁתָּם אֶל הַמִּזְבֵּחַ לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ וְלֹא יִשְׂאוּ עָוֹן וָמֵתוּ " (שמות כ"ח מ"ג) ומוסיף רש"י :" ומתו - הא למדת שהמשמש מחוסר בגדים במיתה" (וזוהי גם אחת הסיבות שמנו חז"ל למותם של נדב ואביהוא). מהו א"כ סודם של הבגדים? הכיצד "עושים" הם את הכהן, ומדוע חסרונן מחייב מיתה?
חז"ל רמזו במדרשיהם הקבלות רבות בין תהליך בריאת העולם למלאכת יצירת המשכן.  ע"פ משוואה זו, מקביל הוא הכהן הגדול הנכנס למשכן לשרתו, לאדם הראשון המוצב בגן עדן לעבדה ולשמרה.  אדם הראשון, אשר נכנס לג"ע ערום ובעל חיי נצח, נקנס לאחר חטאו במיתה, קיבל בגדים מרבש"ע, וגורש מגן עדן. תפקידו של הכהן הינו להחזיר את הגלגל. הכהן הנכנס למשכן בו שורה השכינה כבגן העדן, מחויב ללבוש בגדים על מנת שלא למות. מסתמא, יש כאן מהלך סימלי של תיקון עולם במלכות שדי.
אמנם לא די בכך. לבישת הבגדים על מנת לשחזר את מעמד גן העדן אינה פעולה סמלית בלבד כי אם פעולה מהותית-רוחנית, המקבילה לתפקיד בגדו של אדה"ר.  "ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם בתורתו של ר"מ מצאו כתוב כתנות אור אלו בגדי אדם הראשון". (בראשית רבה כ' י"ב). על כוונת חז"ל, עומד ר' צדוק מלובלין במאמר קדושת השבת (פרי צדיק א'). לאחר חטאו של אדה"ר, לאחר שנקנסה עליו מיתה, נגנז האור האלוקי כאן בעולם. כל שפע רוחני אינו נגלה בעיני הבשר הרגילות. מרגע החטא נוצר נתק בין הגוף לנשמה, נתק אשר כמעט בלתי ניתן לאיחוי ותוצאתו הישירה הינה המוות. אכן לעת"ל , עת הגאולה, עת תקון חטאי אדה"ר כאשר יבולע המוות לנצח, תחזור המציאות הרוחנית להיות גלויה : "וראו כל בשר כי פי ה' דבר". "כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון". אמנם, עד אז, עד שנחזור לגן העדן עלי אדמות, נתן הקב"ה מתנה לאנושות, מתנה העתידה לסייע לאדם לגלות את הרוחניות הנסתרת בעולם. לבושו של אדה"ר הינו הכח לחשוף את האור הגנוז בתוך העור הגס. זוהי הדרך היחידה לזכות לאור אלוקי כאן בעולם הזה ולא רק בעולם הבא בו זיו השכינה גלוי. על כן כתוב בתורתו של ר' מאיר כותנות אור. ר' מאיר שהיה מאיר ומנהיר עינהם של חכמים,  אשר לא ירדו לסוף דעתו, הוא אשר גילה לנו שגם בינתיים , גם כאשר יש עדיין חושך בעולם, ניתן לגלות את האור מתוך ההעלם.
מסיבה זו, מתגלה חוסר הצניעות דוקא לאחר החטא. לאחר החטא, נעשתה ראייתו של האדם חיצונית, ראיה שמתקשה לראות את האור שמבעד לעור. האדם לאחר החטא, מתמכר למראה החיצוני ומתקשה למצוא את האור הפנימי והרוחני שבאדם העומד מולו. היופי החיצוני משכר ומשקר ולא מניח מקום ליראת ה' שתהא נסוכה מתוכו. לאחר החטא, רק הבגד מאפשר לנו לסגל ראיה פנימית יותר, המלאה ביראת ה' בבחינת - "שקר החן והבל היופי, אשה יראת ה' היא תתהלל". רק כאשר היופי החיצוני מהווה תשקיף של היופי הפנימי, יש לכך מקום של קדושה.
זהו מקומה של הצניעות בעולם שלאחר החטא. הצניעות לא באה על מנת לכער, שהרי יופי הוא ערך חשוב, מאלו "המרחיבין דעתו של אדם". הצניעות באה על מנת לעדן. הצניעות מכסה טפח מהיופי החיצוני, על מנת לגלות טפחיים מהיופי הפנימי, מבלי להסתנוור לחלוטין משכרון המראה החיצוני של "ויראו כי עירומים הם".
בגדו של אדה"ר, בגד הצניעות המאפשר להתמודד עם עולם של ניגוד בין חומר לרוח, ממשיך להתגלגל בעולם. בגד זה מתגלגל לידיו של אברהם אבינו, עובר ליצחק וממנו לעשו (בגדי עשו החמודות). יעקב לוקח בגד זה מעשו ומעבירו ליוסף, בדמות כתונת הפסים:  "ואני נתתי לך שכם זו הבכורה ולבושו של אדם הראשון אשר לקחתי מיד האמורי זה עשו" (בראשית רבה צז ו'). בגדו של אדה"ר , בגדי עשו החמודות, הבגדים עם ריח גן העדן אותם לוקח יעקב מעשו מגיעים בסופו של דבר ליוסף. יוסף יודע למצוא בכל דבר חיצוני בעולם את האור הפנימי, את הייעוד הרוחני שלו. גם את שיא החיצוניות של הסגנון המצרי והיופי הפשוט, ידע יוסף להסב למלבושי מצווה, ולשלוט ע"י כך אפילו בממלכת הטומאה של מצרים. עם זאת, ידע יוסף שלמרות החלפת הבגדים והסגנונות, יש לו דבקות. הוא רואה את דמות דיוקנו של אביו בחלון שמזכירה לו את המסורת, ההמשכיות, הדבקות. בזכות כך, יודע הוא אימתי להשליך בגדיו, להשאר נער עברי ולא ליפול לידיה הפראיות של אשת פוטיפר המנסה בפיתויה לנפץ לו את כל ערכיו. ישנם ערכי נצח אותם לא תזיז כל אופנה מצרית מתקדמת. 
בגדי יוסף, ממשיכים ללוותנו גם לאחר יציאת מצרים בדמות בגדי הכהן הגדול, בגדים שכל עניינם "לכבוד ולתפארת". הכהן הגדול ע"פ חז"ל זכה למעלות גשמיות רבות. היה הוא גדול מאחיו בנוי, בעושר ובכח. מעלות חיצוניות אלו, יש בהן סכנה לאיבוד הפרופורציה וההבחנה שבין עיקר לטפל. לכך באו הבגדים. בגדים אלו עוזרים לתעל את כל יופיו של הכהן הגדול  לכיוון עבודת ה', לכבוד ולתפארת. בגדי הכהן מלמדים אותנו כיצד להסב יופי פראי לפאר אלוקי. בגדי צניעות אלו אינם באים על מנת לכער את היופי ולצמצמו, כי אם לעדן ולרומם את היופי, יופיו של יוסף, יופיו של הכהן הגדול בבחינת "מלך ביפיו תחזינה  עיניך". 

לתרומות והקדשות לחץ כאן
לרפואת
מרת לבנה בת מרים שתח'
רפואת הנפש ורפואת הגוף
לעילוי נשמת
מרת ברכה לנדאו בת יעקב ז"ל
ר' יצחק שולמן בן איסר ז"ל
לעילוי נשמת
משה רובינשטיין בן אברהם ישראל, ואשתו רבקה בת הרב יחיא ז"ל
שמואל בן-הרוש בן חיים ז"ל
אתרים מומלצים: אורייתא • תהילים • שמירת הלשון • פרקי אבות