לכל המאמרים

להפוך 'אחר' ל'בן'

נכתב על-ידי מעובד ע"י צ' לבנוני לשיחות הרבי מליובאוויטש

בתחילת פרשתמו מופיע הפסוק : " אלה תולדות יעקב יוסף בן שבע עשרב שנה".
בקריאה פשוטה יש להציב פסיק אחרי המילה יעקב ולקרוא: "אלה תולדות יעקב", ואז מגיע ההיגד הבא –
" יוסף בן שבע עשרה שנה"; אולם תורת החסידות מחברת את יעקב ליוסף: "אלה תולדות יעקב – יוסף".
יש כאן אמירה פנימית, שעיקרו של יעקב הוא יוסף.
כלומר: יוסף יישם למעשה את תפקידו ומהותו של יעקב.
כידוע, ליעקב אבינו היו שני שמות – 'יעקב', המורה על דרגה נמוכה ו'ישראל' – המורה על רוחנית עליונה,
מלשון 'שר – אל'.
אם כן, מדוע אומרת כאן התורה שיוסף הגשים דווקא את התפקיד של 'יעקב', של הדרגה הנמוכה יותר?
בירור הנפש הבהמית
התשובה טמונה בהסבר שהעניקה רחל לשמו של יוסף : " יוסף ה' לי בן אחר".
רחל לא אמרה " בן שני" וכדומה, אלא דווקא " בן אחר" ובכך רמזה על תפקידו של יוסף:
לעשות מ'אחר' – 'בן'. להפוך את מי שבבחינת 'אחר'שיהיה בדרגת 'בן'.
בכללות, זו העבודה של בירור הנפש הבהמית.
הנפש האלוקים היא בבחימת 'בן', ואילו הנפש הבהמית היא בבחינת 'אחר'.
עיניינו של יוסף הוא לברר את הנפש הבממית ולהפוך גם אותה ל'בן'.
איך מגיעים ל"ופרצת"
עבודה זו היא עיקר תפקידו של יעקב, מלשון 'עקב' : יש לקחת את ה'עקב',
הדברים הנחותים ולבררם ולזככם.
יש לגלות ולחשוף את הקדושה האלוקית שבהם ולרוממם לתורה ולאלוקות.
עבודה זן מוטלת על כל יהודי בזמן הגלות.
אמנם זו מדרגה נמוכה יחסית, דרגה שנקראת 'עקב' ( לעומת הדרגה העליונה יותר, 'ישראל'),
אך לאמיתו של דבר, דווקא על ידה אפשר לגלות את עצם הנשמה ממש ולהגיע למרחב האין סופי.
כפי שנאתר בגמרא, שדווקא ליעקב נאמרה הברכה " ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה",
שהיא ברכה ל"נחלה בלי מצרים".
הארת פנים מלמעלה
עניינו של יוסף, "יוסף ה' לי בן אחר",
אמור לא רק על העבודה בבירור וזיכוך הנפש הבהמית,
אלא גם על יהודי שני.
יש לנהוג בדרך זו ולהפוך את מי שבבחינת 'אחר' ל'בן'.
צריך לצאת אל יהודים הרחוקים מתורת ה' ועבודתו ועלולים להיחשב בבחינת 'אחר'
ולקרבם לתורה ולמצוות, עד שיהיו בבחינת 'בן'.
זה גם כן מה שנאמר על יוסף: " נתן מלחמו לדל".
כשמקרבים יהודי שהוא 'דל' בתורה ובמצוות, מתוך הארת פנים – זוכים גם כן להארת פנים מלמעלה, שהקב"ה מקרב אותנו.
ומתמלאת הבקשה בספר תהילים: "רועה ישראל האזינה, נוהג כצאן יוסף",
ועד הסיום: " השיבנו, האר פניך וניוושע " – הארת פנים מלמעלה, בבחינת "באור פני מלך חיים".

נכתב על-ידי מעובד ע"י צ' לבנוני לשיחות הרבי מליובאוויטש
מעובד ע"י צ' לבנוני לשיחות הרבי מליובאוויטש ( תואת מנחם, כרך כו, עמ' 76).
פורסם ב'שיחת השבוע' פר' וישב, ה'תשס''ח, גליון 1091.