מקוה.נט בפייסבוק

מאמרי מקוה.נט

שאלה הלכתית

מעוניינת לשאול את היועצת או את הרב שאלה הלכתית?

נשים מדליקות נרות - דרשת בת מצוה לחג החנוכה

עם כניסתה של השבת הקרובה, אנו נקיים שתי מצוות הקשורות להדלקת נרות.הראשונה - הדלקת נרות חנוכה והשניה - הדלקת נרות שבת.מה המשמעות של כל אחת ממצוות הדלקה אלו ומה היחס בינהן?נרות שבת אנו מדליקים משום " שלום בית", הם נועדו להאיר את ביתו של האדם.היפוכם של נרות אלו הם נרות החנוכה, מטרתן

"לשון יוונית לחוד..."

כך פותחת הפטרת השבת השניה של חנוכה : "ויעש חירום את הכירות ואת היעים ואת המזרקות , ויכל חירם לעשות את כל המלאכה אשר עשה למלך שלמה בית ה'".הדברים קשים. האם זוהי העובדה שאנו רוצים לזכור מבנין ביהמ"ק הראשון, דוקא בחנוכה ? האם זהו המסר החינוכי שנעביר לדורות בחנוכה, שאת בית מקדשנ

יוסף והחשמונאים

חג החנוכה מציין, כידוע, לא רק נצחון מלחמתי של המכבים על היוונים , כי אם גם ובעיקר נצחון והישרדות במלחמת תרבות. גם סיפורו של יוסף, גיבור הפרשות הבאות הוא סיפור של מאבקי תרבות, סיפור של סכנות רוחניות ותרבותיות העוברות עליו, ויכולת אדירה לגבור על הסכנות ולהישאר נער עברי. שמו של חג החנוכה, מקו

העלאת הנרות – הסוד לאחדות

קריאת התורה לחנוכה, העוסקת בקרבנות הנשיאים , מסתיימת בצווי לאהרון הכהן הגדול – הצווי של העלאת הנרות."דבר אל אהרון ואמרת אליו בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו פני הנרות. ויעש כן אהרון … " (במדבר ח', ב'-ג') – "להגיד שבחו של אהרון שלא שינה" (רש&q

ברכת "שעשה ניסים" – גילוי האור מתוך הטבע

על תקנת חז"ל לברך ברכת "שעשה ניסים לאבותינו" בחנוכה ופורים מקשה ר' לוי יצחק מברדיצ'ב בדרושיו לחנוכה. מדוע , שואל הרב, אין אנו מברכין ברכת "שעשה ניסים לאבותינו" על ניסים אחרים כגון: נסי מצרים, נס קריעת ים סוף או נס קריעת הירדן? הרי לכאורה, אלו נסים גדולים ומשמעותיים

ניסים גלויים

"מאי חנוכה? ... שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל, וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול, ולא היה בו אלא להדליק יום אחד, נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים. לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל ובהודאה." (שבת כ&

אורו של משיח

"רבי שמואל בר נחמן פתח (ירמיה כט) : כי אנכי ידעתי את המחשבות - שבטים היו עסוקין במכירתו של יוסף , ויוסף היה עסוק בשקו ובתעניתו , ראובן היה עסוק בשקו ובתעניתו , ויעקב היה עסוק בשקו ובתעניתו ויהודה היה עסוק ליקח לו אשה והקב"ה היה עוסק - בורא אורו של מלך המשיח". ע"פ ח

כבתה אין זקוק לה

"אמר רב פתילות ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת מדליקין בהן בחנוכה בין בחול בין בשבת . אמר רבי ירמיה מאי טעמא דרב קסבר כבתה אין זקוק לה ואסור להשתמש לאורה" (שבת כ"א:)מדברי הגמרא עולה, כי להבדיל מהדלקת נר בשבת המותרת בפתילות ובשמנים מסויימים בלבד, הרי שבהדלקת נר חנוכה,

עד שתכלה רגל מן השוק

זמן הדלקת נר חנוכה, אומרת הגמ' :"משתשקע החמה, עד שתכלה רגל מן השוק" (שבת כא:)בתורת החסידות מצאו רמזים עמוקים הטמונים בהלכה זו. מסביר בעל ה"שפת אמת", שכל ענינו של חנוכה הוא מלשון "לחנוך" – לחדש. חג החנוכה עוזר לנו לעורר בקרבנו כוחות של התחדשות, כוחות של ר

איש אשר רוח אלקים בו

מספר ימים קודם למסיבת חג החנוכה בגן הבהיר לי בני: "בהצגה אני מגלם יווני. כולם רצו להיות חשמונאים, ריחמתי על הגננת – ולכן התנדבתי". במסיבה הבנתי מה באמת הניע את בני למעשה אלטרואיסטי זה. על הבמה התייצבו החשמונאים – עטויים שטריימל חסידי וציצית מבריקה, ובידיהם סידור מוכסף

מה מותר ללמוד מהיוונים?

כך פותחת הפטרת השבת השניה של חנוכה : "ויעש חירום את הכירות ואת היעים ואת המזרקות , ויכל חירם לעשות את כל המלאכה אשר עשה למלך שלמה בית ה'".הדברים קשים. האם זוהי העובדה שאנו רוצים לזכור מבנין ביהמ"ק הראשון, דוקא בחנוכה ? האם זהו המסר החינוכי שנעביר לדורות בחנוכה, שאת בית מקדשנ

בציפייה לגשם

המדרש במסכת תענית (כ"ד.) מתאר את תסכולו של רבה, האמורא החשוב, בשל אי יכלתו להביא גשמים לעולם: "רבה גזר תעניתא בעי רחמי ולא אתא מיטרא (רבה גזר תענית ביקש רחמים ולא ירדו גשמים) אמרו ליה והא רב יהודה כי הוה גזר תעניתא אתא מיטרא (אמרו לו – והרי כשרבי יהודה רבך גזר תענית באו גשמ

מבוא להלכות חנוכה

הדלקת נרות חנוכה, מהווה הזדמנות לרענון המשפחתיות.  א.      יחד, יחד: השתדלו להיות בזמן ההדלקה יחד. גם אם יש חוגים, פרוייקט חשוב בעבודה וכו'. ב.      דיון משפחתי: רצוי שמי מבני הבית יכין נושא לדיון, דבר תורה, וכו'. זו הזדמנות לישיב

הלכות חנוכה

א.      הדלקת הנרות·        מצווה מן המובחר[2] להדליק בשמן זית הואיל והנס נעשה בשמן זית.·        למרות שמצוות הדלקת הנרות הינה "חובת גברא" בכל מקום בו האדם נמצא, יש עניין

נר איש וביתו

    "תנו רבנן :   מצות חנוכה נר איש וביתו". פרטים רבים בהלכות נר חנוכה קשורים בבית , כפי שאומרת הגמ'– "נר איש וביתו", וכן בהמשך הגמ' - "מצוה להניחה על פתח ביתו , מבחוץ". למרות שמצות נר חנוכה היא מצוה המוטלת על האדם, או בלשון ההל

'זאת חנוכה'

יום אחרון של חנוכה, נקרא בספרי הקודש "זאת חנוכה". בפשט הדברים , נקרא כך היום, ע"ש הקריאה בתורה של "זאת חנוכת המזבח". אמנם, בתורת החסידות מצאו רמזים רבים הקשורים בסגולתו המיוחדת של יום זה, ע"פ כל ימי החנוכה.         

נר שבת ונר חנוכה [*]

  "אמר רב הונא: הרגיל בנר – הויין ליה בנים תלמידי חכמים" (שבת, כ"ג:)  הגמרא קושרת בין הקפדה על הדלקת הנר לבין חינוך הבנים, ומדקדק רש"י, כי כוונת הגמרא להדלקת נר שבת ונר חנוכה, המזכה את עושיה בזכות לבנים תלמידי חכמים, ובלשונו: "בנים תלמידי חכמים &nd
לתרומות והקדשות לחץ כאן
לרפואת
מרת לבנה בת מרים שתח'
רפואת הנפש ורפואת הגוף
לעילוי נשמת
מרת ברכה לנדאו בת יעקב ז"ל
ר' יצחק שולמן בן איסר ז"ל
לעילוי נשמת
משה רובינשטיין בן אברהם ישראל, ואשתו רבקה בת הרב יחיא ז"ל
שמואל בן-הרוש בן חיים ז"ל
אתרים מומלצים: אורייתא • תהילים • שמירת הלשון • פרקי אבות