אחות של מלכות

שמות, ב, ד:
" וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ, מֵרָחֹק, לְדֵעָה, מַה-יֵּעָשֶׂה לוֹ.  ה וַתֵּרֶד בַּת-פַּרְעֹה לִרְחֹץ עַל-הַיְאֹר, וְנַעֲרֹתֶיהָ הֹלְכֹת עַל-יַד הַיְאֹר; וַתֵּרֶא אֶת-הַתֵּבָה בְּתוֹךְ הַסּוּף, וַתִּשְׁלַח אֶת-אֲמָתָהּ וַתִּקָּחֶהָ.  ו וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ אֶת-הַיֶּלֶד, וְהִנֵּה-נַעַר בֹּכֶה; וַתַּחְמֹל עָלָיו–וַתֹּאמֶר, מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים זֶה.  ז וַתֹּאמֶר אֲחֹתוֹ, אֶל-בַּת-פַּרְעֹה, הַאֵלֵךְ וְקָרָאתִי לָךְ אִשָּׁה מֵינֶקֶת, מִן הָעִבְרִיֹּת; וְתֵינִק לָךְ, אֶת-הַיָּלֶד".
מרים מתוארת כ"אחותו" – אחות משה.
אמר רב עמרם אמר רב שהייתה מתנבאה כשהיא אחות אהרון ואומרת: עתידה אמי להוליד בן שיושיע את ישראל. כלומר מרים היתה נביאה בפני עצמה עוד לפני לידת משה.
מפליא הדבר והרי מרים היתה נביאה ומנהיגה בפני עצמה . ולא זאת בלבד אלא שהיא זו שניצבה אל מול אביה, מנהיג האומה, התריסה בפני וגרמה לו להשיב אליו את אשתו, ובעקבות זאת נולד אחיה הקטן.
האם זה "כל" התואר לו זכתה , להשאר אחות אחיה הקטן?
הגברים באותו דור היו פסימים, פסיביים ולא יוזמים דבר. לעומתם מרים מתוארת כאקטיבית וכאופטימית. היא הולכת עם משה ליאור ולמרות הסכנה שבדבר היא מעזה להתמודד עם המציאות ולקרוא עליה תיגר.
מרים ניצבת ומגנה על  "קדושת החיים", על הערך העליון שבקיומם על אף הקשיים הפיזיים והיאוש הסובבים אותה. גם בפניתה לעמרם וגם בהמשך, בהתערבותה ביחסים שבין משה וציפורה, מרים יודעת לשים דגש על המשכיות החיים, הלכאורה ארציים גם בעת שפל רוחני, אך גם בעת התעלות רוחנית.
בזכות מרים זכו ישראל דווקא לבאר, על ידי המים ששופעים ונובעים מלמטה – מתוך המציאות עצמה – המרווים כל צמא ( לעומת ה'מן' ו'ענני הכבוד' – הניתנים מהשמים באורח ניסי ויורדים אל המציאות, אך לא נובעים מתוכה).
מהיבט אחר, זכתה מרים להיות 'אם של מלכות', לעומת אחיה שזכו לכתרי נבואה וכהונה.
כלומר, בידה החלק ה'מעשי', המניע את התהליכים מלמטה, מתוך העם.
מרים היא ה'אחות הגדולה', לא רק של משה ושל אהרון – אלא במובן מסוים של האומה כולה. התפקיד שלה הוא להכין לקראת העתיד לבוא. על ידי יכולת של מניפולציה והנעת דברים, היא זו שיוצרת את ההכנה, את הרקע, לקראת מה שיבוא אחר כך. גם תפקידה של מרים כמילדת מרמזת על כך, שהרי עצם תפקידה של המיילדת אינו ליצור את הוולד, על המיילדת מוטל לדאוג ולעשות את ההכנות והפעולות כדי שאכן הוולד יוולד כראוי.
במימד הכללי מרים היא ה'מילדת' של גאולת ישראל. מרים מדברת אל נשות ישראל דווקא, מעוררת אותן לשאוף לגאולה, היא זו שצופה ודואגת, מכינה לקראת הבאות. תפקיד זה אינו רק מעמד טפל ומיקרי, אלא חלק מהותי ויסודי בתהליך הגאולה.