לכל המאמרים

תפילת חנה

נכתב על-ידי חנה אמו של שמואל הנביא.שמואל א פרק ב פסוקים א-י

"ותתפלל חנה ותאמר עלץ ליבי בה'. רמה קרני בה'. רחב פי על אויבי, כי שמחתי בישועתך.
אין קדוש כה', כי אין בלתך, ואין צור כאלוקינו .
אל תרבו תדברו גבוהה גבוהה יצא עתק מפיכם כי אל דעות ה', ולו נתכנו עלילות.
קשת גיבורים חתים, ונכשלים אזרו חיל.
שבעים בלחם נשכרו ורעבים חדלו, עד עקרה ילדה שבעה ,ורבת בנים אומללה.
ה' ממית ומחיה, מוריד שאול ויעל.
ה' מוריש ומעשיר, משפיל אף מרומם.
מקים מעפר דל, מאשפות ירים אביון, להושיב עם נדיבים, וכיסא כבוד ינחילם, כי לה' מצוקי ארץ וישת עליהם תבל.
רגלי חסידיו ישמור, ורשעים בחושך ידמו, כי לא בכח יגבר איש.
ה' – יחתו מריביו, עליו בשמים ירעם, ה' ,ידין אפסי ארץ ,ויתן עוז למלכו, וירם קרן משיחו".
עד כאן תפילת חנה .

נשים מוסיפות:
רבונו של עולם, כשם ששמעתה לחנה בתפילתה , כן תשמע ותענה לתפילתי.
ובשחרית מוסיפים:
"אתיהו כמה רברבין, ותמהוהי כמה תקיפין ,מלכותיה מלכות עלם ,ושלטנה עם דר ודר.
ואנחנו עמך וצאן מרעיתך ,נודה לך לעולם לדור ודור נספר תהילתך.
ערב ובוקר וצהרים אשיחה ואהמה וישמע קולי.
ברן יחד כוכבי בוקר, ויריעו כל בני אלקים:לא אירא מרבבות עם אשר סביב שתו עלי.
ואני בה' אצפה, אוחילה לאלקי ישעי, ישמעני אלקי.
אל תשמחי אויבתי לי, כי נפלתי קמתי ,כי אשב בחושך, ה' אור לי. (פסוק זה לא אומרים בשבת וחגי ישראל)
כי לך ה' הוחלתי, אתה תענה ה' אלוקי.
רגלי עמדה במישור במקהלים אברך ה"'.

נכתב על-ידי חנה אמו של שמואל הנביא.שמואל א פרק ב פסוקים א-י
'תפילת חנה' אם שמואל הנביא, העקרה המיחלת לילד, נחשבת לאם התפילות.
הלכות רבות העוסקות בתפילה נלמדו במקורן מ'תפילת חנה'.

נשים רבות נוהגות לומר את 'תפילת חנה',

פעמים בשבתות וחגים, זמן הדלקת נרות או בכל עת שליבן חפץ בכך.

תפילת חנה מקובלת בעיקר אצל יהודי ספרד ויוצאי עדות המזרח, בכל יום כפתיחה לתפילת שחרית.

המקור לאמירת התפילה מובא בשו"ת יוסף אומץ לחיד"א סימן סו.

החיד"א מסייג את אמירת תפילת חנה רק לאחר אמירת ברכות התורה וברכות השחר.

על פי הקבלה הטעם לתפילה זו הוא ביכולת הפסוקים ובפרט המילים "ה' יחתו מריביו" שבסיום התפילה,

לכרות את הגורמים המפריעים לתפילה להאמר כראוי ולהתקבל, כמו שמובא ב-עבודת התמיד דף לג עמוד ב:

"שהאומרו כורת החיצונים שמעכבים את התפילה ".