בודקת הטהרה, הינו  'מקצוע' חדש, אשר חדר לעולם ההלכה לפני קצת למעלה מעשור שנים.
יותר ויותר פוסקי הלכה בתחום טהרת המשפחה, מתיעצים ונעזרים בבודקות לפני קביעת פסק ההלכה.
במסגרת הקורס ל"בודקות טהרה", מוכשרות אחיות  לשמש כבודקות, במטרה לסייע לרב הפוסק במקרים של שאלה במראות, ע"י תיאור הממצאים (פצע וכדו').
נשים פונות אליה או מופנית על ידי רבנים לשם בדיקה, כאשר בסיומה הבודקת ממלאת טופס מיוחד, עם דיווח מלא לרב הפוסק על אשר ראתה.
לכאורה, נפלא. האשה מעלה בעיה בפני הרב והפסיקה ההלכתית נעזרת בבדיקה האוביקטיבית של הבודקת.
תורמים גם הם את שלהם:
1. זמינות רבה של הבודקת לפתירת בעיות מיידיות.
2. הכשרתה המיוחדת לשים הדגשים הנוגעים בפאן הרפואי - הלכתי - היבט שלא כל הרופאים  מודעים אליו.
אך, אליה וקוץ בה. אותם 'כתפיים רחבות' שהיו פעם לרבנים הפוסקים, מצטמצמות לעיתים. רבנים אשר נהגו להתיר על סמך הנתונים שהביאה האשה, הידע ההלכתי והחושים הבריאים שלהם, נוטים היום יותר ויותר לשלוח את הנשים לבדיקה אצל הבודקת, פעמים שלא לצורך.
עם החושים המתכהים, עלולים הרבנים לשכוח את ההשלכות הנוספות של הבדיקה. זמן, טירחה ובפרט אי הנעימות שבבדיקה, החדירה לצנעת הפרט, רגישות האשה וכו'.
אין לי ספק שלו היו הגברים צריכים להבדק כדרך הנשים, לשם שמירת הטהרה המשפחתית לא היה קיים מקצוע 'בודקת הטהרה'...

חזרה הדפס עמוד שלח לחבר לראש העמוד