בס"ד
ראשי  |  מאגר המקואות  |  בודקות טהרה  |  מאמרים  |  מילון מושגים  |  שאלות ותשובות  |  קישורים  |  אודות


חיפוש מאמר:





> > יסודות הלכתיים להכשרת המקוה
Bookmark and Share

יסודות הלכתיים להכשרת המקוה

כל המובא להלן מטרתו לתת מושגים כלליים בענין דרך בנית המקואות.
הלכות בנית מקוואות הינן ענין מורכב ומסובך ומטרת האתר לתת יסודות בהלכה ולא קביעת הלכות .
 ( מתבסס על ספרו של יוסף שנברגר – מקואות; ירושלים, תשלד).
שלושה מרכיבים יש להכשרת מקוה:
1. מים
הטבילה מטהרת רק אם נעשתה במים.
בכל שאר נוזלים לא ניתן לטבול.
על מראה המים להראות צלולים ושקופים כמים.
אם נשתנה צבע, מראה או מירקם המים בגלל ערובם בנוזלים או חומרים אחרים, המים נפסלים.
מים שמקורם בשלג או קרח ניתן להפשירם ע"י חימום ולהשתמש במימהם לטבילה.
 2. קרקע
על המקוה בדומה למעין להיות שקוע בקרקע או על הקרקע ובתנאי שיהיה מחובר לקרקע.
יש הלומדים מכך שאין לטבול בכלי או באויר והעיקר - הטבילה בקרקע.
3. כמות 
 "ורחץ במים את כל בשרו"( ויקרא טו, טז)
מכאן קבעו חז"ל את כמות המים הדרושה.
" מים" – מי מקוה
"את כל בשרו" – מים שיכסו את כל גופו
חז"ל קבעו (שיעור=) מינימום של כמות מים אשר דרושה להמצא במקוה על מנת שתכסה את הטובל בה.
מינימום זה הינו  "40 סאה".
כמות זו חושבה לפי חישוב של 'אמה על אמה ברום ( גובה) שלש אמות'. (פסחים קט, א).
בדורות האחרונים נקבעה כמות מינימלית של לפחות 750 ליטר, כשבד"כ נוהגים לפי קוב מים דיינו 1000 ליטר.





X
הצטרף לעמוד שלנו בפייסבוק להישאר מעודכן!
site by entry.  |  painting by C J I. TORDJMAN
אתר המקוואות והטהרה © כל הזכויות שמורות | אודות האתר | כתבו לנו
אתרים מומלצים: תהילים • שמירת הלשון • פרקי אבות