מקוה.נט - אתר המקואות והטהרה

מקוה.נט בפייסבוק

מאמרי מקוה.נט

שאלה הלכתית

מעוניינת לשאול את היועצת או את הרב שאלה הלכתית?

טללי מקוה.נט

מה חדש באתר מקוה.נט ובעולם המקואות!

חדש באתר

חדש באתר

'מלווה מלכה' אתר מקוה. נט מאפשר לך ליווי רוחני בזמן הטבילה. באפשרותך לבחור השמעת קריינות ת המשך »
אחריות הבלנית

אחריות הבלנית

גבולות האחריות של הבלנית מאת הרב בני לאו - להורדה חינם המשך »
מקווה והרשויות הארציות

מקווה והרשויות הארציות

לפני זמן קצר דנה הוועדה לקידום מעמד האשה במגוון בעיות בהקשר למקוואות. בעקבות הדיון העלתה יו"ר ה המשך »
טבילה ראשונה

טבילה ראשונה

חוששת מטבילה במקוה? מסוקרנת? נגעלת? סרטון חדש יסביר לך על טבילה ראשונה. בואי כלה.. המשך »
בקשה של בלנית- חסד קטן ביום טבילה

בקשה של בלנית- חסד קטן ביום טבילה

לציבור הטובלות יש מצווה מאוד גדולה להגיע מוקדם למקווה היום השקיעת השמש מוקדמת ולכן צאת הכוכבים מוקדמ המשך »
ובחרת בחיים

ובחרת בחיים

"המקווה הוא בחירה בחיים. המקווה אומר — די, חייבים להמשיך. ויש סיכוי לאהבה ויש סיכוי לילד. המשך »

מקוה מומלץ

מקוה מרכזי חדרה

המקוה המרכזי של חדרה, שופץ לא מזמן. הנקיון והטיפוח בולטים בכל פינה.
המקוה מסביר פנים ומתוכנן ליעילות ונוחות מירביים.
כל המזדרונות מקושטים בציורי קיר, עציצים ובפרחים ואפילו אקוריום גדול משרה אוירה נעימה ורוגעת.
בכניסה למקוה חדר ענק לארוח של כלה ומלוויה. החדר מצויד בספות עור ומרווח מאד.
המקוה תוכנן כך שלכל אשה פרטיות מירבית בכל שלבי ההכנה והטבילה
במקוה 7 חדרי הכנה מאובזרים בכל האביזרים הדרושים להכנה, חלוקי רחצה נקיים ומגבות.
במקוה 2 בריכות טבילה.
השתיה הקרה והחמה חופשית. במקוה חדר איפור וייבוש שיער מרווח ומאובזר.
נקודה לשיפור: השקיעו במקוה כל כך הרבה מחשבה ומשאבים, חבל שהמקוה לא ערוך
לקבלת נשים עם מוגבלות פיזית. ציוד יקר מתבזבז במקוה אחר שסגור לציבור.

**בירורים בנוגע לטבילות נשים במקוה:
ממן סימה 077-3239817
פינטו רבקה 077-9337577
כהן מאיה 077-2005654
מודיאנו נעמה 04-6221866

**בירורים בנוגע לטבילות גברים במקוה: חיים אלחרר 052-3487469

 

לעמוד המקוה »

זמני היום

  • כא באב ה'תשע"ו
  • זריחה: 6:11
  • חצות: 12:40
  • שקיעה: 19:10
  • טבילה: 19:30
  • (הזמנים לפי שעון קיץ, אופק ירושלים)

טיפ

כלה רשאית לטבול מספר ימים לפני החופה, כיצד? בדקי בהלכות כלה.

מקוה עתיק

מקוה חאן חדרה

הביקור בחאן המשוחזר בחדרה, הינו חויה נפלאה ומרגשת במיוחד בזכות המקוה הנמצא במקום.
הביקור מפגיש אותנו עם חיי בני העליה הראשונה אשר היו ממיסדי העיר חדרה.
המבנה נרכש בשנת תרנ"א 1891, מבעליה האפנדי הלבנוני סלים חורי.
היו אלה אדמות חדרה  הראשונות.
המבנה היה במקורו חווה חקלאית גדולה. זמן בנייתו מתוארך לשליש האחרון של המאה הי"ט.. נבנה מאבני כורכר מסותתות, שנלקחו מחורבות קיסריה הסמוכה. 26 חדריו הקיפו חצר גדולה. דלתותיהם פנו אל החצר, וחלונותיהם המסורגים – כלפי חוץ. במרכז כל חדר היתה קשת. לקירוי המפתחים הגדולים הונחו קורות עץ מהוקצעות של ארז הלבנון, ומעליהן נפרשה צמחייה מקומית עם חיפוי בסגנון התקופה.
ראשוני חדרה התגוררו בח'אן בשנים תרנ"א-תרנ"ו 1891 – 1896. מצוקה כלכלית, תחלואה ומוות ממחלת המלריה ליוו תקופה קשה זו. עם יציאת משפחות המתנחלים לבתיהן, הוסיף הח'אן לשמש לצרכי הציבור: לדירת השוחט, לבית הבד, למחסנים, לבית מרקחת ולמלון. בתרע"ב 1912 התגוררו בו משפחות עולי תימן, עד לבניית שכונת נחליאל. בשנים 1925 – 1948 פעלה במקום תחנת משטרת הרוכבים הבריטית.
בשנות השלושים של המאה העשרים הוחלט לבנות בית כנסת מרכזי לחדרה, בחצר הפנימית של הח'אן. אנשי המושבה סברו כי בעת מתקפת פורעים ערבים ישמש הח'אן, דמוי המבצר, כמיתחם מוגן לתושבים ובית הכנסת עצמו יתפקד גם כמגדל תצפית ועמדות ירי. בית הכנסת "הגדול" נחנך ביובל חדרה בשנת 1941 . בית הכנסת פעיל עד היום.
אחד הדברים המרתקים במקום הוא הימצאותו של מקוה בתחום החאן. המקוה מעיד יותר מאלף מילים על מאפייני העולים הראשונים וסגנון חייהם.
בימי תפארתו שירת המקוה רבות מבנות העיר, עד לפתיחת המקוה הגדול והמפואר של העיר, השוכן בסמוך.
המקוה היה בשימוש עד לפני כשנה וחצי כמקוה לחסידים 'טובלי יום- יום'. כעת משוחזר המקוה לצרכי הדרכה.
ראשוני המתיישבים נהגו לטבול בנחל חדרה או בים. הסכנות שארבו בדרך וסכנת המחלות הביאו  עד מהרה לבנית מקוה הטהרה במקום- לפני כל מבנה ציבור אחר.
בשלהי מלחמת העולם הראשונה ב- 1917 גרשו התורכים את תושבי דרום הארץ ומרכזה
( בפרט תושבי ת"א- יפו), מחשש לפלישה בריטית מכיוון מצרים.
המונים מהיהודים הנודדים חלו ונפטרו. טיפוס וכינמת התפשטו במהרה. רבים התרכזו באזור פתח תקוה, בתקוה שישובו עד מהרה לבתיהם. אחרים נדדו עד חיפה, טבריה והגליל.
חדרה היתה על אם הדרך. חלק עצרו ללינת לילה וחלק קטן נשאר.
י. ח. ברנר תאר את אותה תקופה עגומה בהיסטורית הציונות, בספרו " המוצא"..
ברנר מכנה את עצמו בשם "המורה הזקן", למרות שהיה מורה אך לא זקן. הוא מתאר את הגולים המגיעים לחדרה כ''חולים ומכונמים'' אשר היו צריכים לעבור "דיזנפקציה'' לצרכי חיטוי. "המורה הזקן" הרתיח מים בעזרת פועלים או חיילים תורכים בבית המרחץ (=המקוה) ושם טיהרו את בגדי האנשים.
ברנר מספר על אשה אשר הגיעה למקום עם תינוקת חולה מאד על הידיים. התינוקת נראתה מכונמת וצבע עורה היה ירוק- צהוב. תןשבי המקום לא איפשרו לה להיכנס לעיר ולא היה היכן ל''השין'' אותה. "המורה הזקן" הציע פיתרון להלינה במקוה. בבוקר כשפתחו את הדלת ראו את האם יושבת בפינת המקוה והתינוקת מתה בזרועותיה.
איש לא הסכים לקוברה עד ששני חיילים תורכיים הסכימו לקוברה בתמורה לכותונת הילדה.
לאותו סיפור ישנן שתי גרסאות נוספות, האחת, של נחום גוטמן ב''עיר קטנה ואנשים בה מעט''. בגרסה זו מספר גוטמן על סבתא גולה עם שתי בנות בשם 'אבנך' ו'ניבנית'. בהמשך הסיפור הוא מתאר את אותו מקרה של פטירת התינוקת במקוה, אך לא מזכיר את העיר חדרה.
גרסה נוספת מופיעה ע"י ציזלינג שהיה ממנהיגי הפועלים, אשר הביא אותה בבטאון 'חדרה העובדת' בפירסום לכבוד שנת היובל ה- 50 לחדרה. ציזלינג כותב על ברנר, מגנה את יחס אנשי המושבה לגולים ומספר את סיפורה של התינוקת המתה במקוה.
עדויות אלו מהוות מיסמך מרגש המספר את סיפורו של מקוה עתיק זה. אין כל תיארוך רשמי למועד בנית המקוה, אך ברור הוא שבשנת 1917 הוא כבר היה קיים.
לפרטים על דרך הגעה, שעות פעילות וכו':
http://www.khan-hadera.org.il/index2.html

לעמוד המקוה »
לתרומות והקדשות לחץ כאן
לרפואת
מרת לבנה בת מרים שתח'
רפואת הנפש ורפואת הגוף
לעילוי נשמת
מרת ברכה לנדאו בת יעקב ז"ל
ר' יצחק שולמן בן איסר ז"ל
לעילוי נשמת
משה רובינשטיין בן אברהם ישראל, ואשתו רבקה בת הרב יחיא ז"ל
שמואל בן-הרוש בן חיים ז"ל
אתרים מומלצים: אורייתא • תהילים • שמירת הלשון • פרקי אבות