מקוה.נט - אתר המקואות והטהרה

מקוה.נט בפייסבוק

מאמרי מקוה.נט

שאלה הלכתית

מעוניינת לשאול את היועצת או את הרב שאלה הלכתית?

טללי מקוה.נט

מה חדש באתר מקוה.נט ובעולם המקואות!

חדש באתר

חדש באתר

'מלווה מלכה' אתר מקוה. נט מאפשר לך ליווי רוחני בזמן הטבילה. באפשרותך לבחור השמעת קריינות ת המשך »
אחריות הבלנית

אחריות הבלנית

גבולות האחריות של הבלנית מאת הרב בני לאו - להורדה חינם המשך »
מקווה והרשויות הארציות

מקווה והרשויות הארציות

לפני זמן קצר דנה הוועדה לקידום מעמד האשה במגוון בעיות בהקשר למקוואות. בעקבות הדיון העלתה יו"ר ה המשך »
טבילה ראשונה

טבילה ראשונה

חוששת מטבילה במקוה? מסוקרנת? נגעלת? סרטון חדש יסביר לך על טבילה ראשונה. בואי כלה.. המשך »
בקשה של בלנית- חסד קטן ביום טבילה

בקשה של בלנית- חסד קטן ביום טבילה

לציבור הטובלות יש מצווה מאוד גדולה להגיע מוקדם למקווה היום השקיעת השמש מוקדמת ולכן צאת הכוכבים מוקדמ המשך »
ובחרת בחיים

ובחרת בחיים

"המקווה הוא בחירה בחיים. המקווה אומר — די, חייבים להמשיך. ויש סיכוי לאהבה ויש סיכוי לילד. המשך »

מקוה מומלץ

מקוה ימימה - רמת אפרים

מקוה חדש ויפה. המקוה נעשה ע"פ כל ההידורים ההלכתיים לכל הדעות עם אישורי הרבנים. ניתן לראות האישורים וכן את תצלומי המקוה. כדאי לבוא ולהתרשם מהיחודיות במבנה המקוה ועיצובו.

לעמוד המקוה »

זמני היום

  • כג בתמוז ה'תשע"ו
  • זריחה: 5:54
  • חצות: 12:45
  • שקיעה: 19:37
  • טבילה: 19:57
  • (הזמנים לפי שעון קיץ, אופק ירושלים)

טיפ

בזמן 7 נקיים, מומלץ לסובלות מכתמים ללכת עם תחתונית.

מקוה עתיק

מקוה ח'רבת ג'ומג'ום

ישוב יהודי מתקופת הבית השני בגוש עציון דוד עמית, בועז זיסו ( באדיבות בית ספר שדה כפר עציון)
במאמר זה יתואר אתר מתקופת הבית השני בסביבות משואות יצחק.
אתר זה היה  אחד מהאחוזות החקלאיות של היהודים באזור. כעדות לכך ניתן למצוא :
מקוואות טהרה, כלי אבן וקבורה משנית בגלוסקמאות. שלושת המאפיינים הללו ייחודיים לאורח החיים היהודי בתקופת הבית השני, ומבטאים את הקפדתם של היהודים על טהרת הגוף, על טהרת כלי המזון והמשקה, ואת שמירתם על כבוד מתיהם ואמונתם בהשארות הנפש.
ח'רבת ג'ומג'ום
החורבה (נ"צ 1596/1286) משתרעת על פני שטח של כ- 10 דונם, בראש גבעה מצוקית המתנשאת לרום של 734 מ' מעל פני הים, בקצה שלוחת משואות- יצחק. צללית הגבעה המצוקית, שדמתה אולי בעיני ערביי הסביבה לראש אדם, היא כנראה המקור לשמו המוזר –ג'ומג'ום, שמשמעו גולגולת.
הצוקים בח' ג'ומג'ום מעניקים לאתר ביצור טבעי, ומנתקים אותו ממדרון השלוחה, שבו עברה דרך הגישה היחידה לאתר, בעוד שבשאר עבריה מקיפים אותה ערוצים עמוקים. באוכף שנוצר בין גבעת האתר לבין מעלה השלוחה, ובגיא הפורה שנוצר בין שתי זרועות השלוחה, היו בוודאי שטחי החקלאות של האתר הקדום. בפסגת האתר ניכרים שרידי מבנים רבים הבנויים בצפיפות על פני שטח של כ-50x50 מ'. נראה שהם השתייכו לשכבת הישוב מהתקופה הביזאנטית. בקצהו הצפון- מערבי של שטח המיבנים ניכרת פינתו של מבנה מרכזי, שקדם אולי לשכבה המאוחרת והשתייך לשלב הקדום של הישוב, מתקופת הבית השני. לשלב זה יש לייחס גם מקווה טהרה חצוב, הנמצא מספר מטרים מצפון לפינת המבנה המרכזי- עדות לכך שהתגוררו באתר יהודים.
במקווה זה אותר מסדרון הכניסה המשופע, שרוחבו כ-1.5 מ' ואשר דרכו נכנסו אל חדר הטבילה. חדר הטבילה טרפזי 2.7x3.4 מ' וקירותיו מטוייחים בטיח הידראולי אפור האופייני למתקני מים מתקופת הבית השני.
מתקן מים נוסף נמצא סמוך לצוק שבצד הדרומי- מערבי של האתר, אולי שימש אף הוא כמקווה טהרה.
המתקן נחצב במתאר סגלגל, (קוטרו המרבי כ- 1.8 מ') ודפנותיו צופו בטיח אפור. אל קרקעיתו ירדו באמצעות חמש מדרגות צמודות לדפנו הדרומית. מעל שפתו העליונה של המתקן נחצבה בסלע תעלה, המנקזת אל תוכו מי- נגר.
מצפון לשטח הבנוי, במקום שהגבעה מתחילה להשתפל צפונה, נחצבו שלושה מאגרים מלבנים גדולים, שהתנקזו אליהם מי- נגר משטח הפסגה ומגגות המבנים שניצבו עליה, באמצעות תעלה איסוף.
מפעל מים זה דומה בצורתו, במיקומו ובממדיו למפעלי מים שנסקרו באתרי ישוב מבוצרים בבמת ההר, כגון נרבתא (זרטל,תשמ"א: 113-112), עורמה (אשל וארליך, תשמ"ח, 21-22) והכפירה (אשל ועמית, תשנ"א). דמיון זה, בצרוף נתוניו הטופוגרפיים המיוחדים של האתר, מרמזים על אפשרות כי היה זה אתר ישוב מבוצר, אולי אחת מהמצודות שההיסטוריון דיו קסיוס כתב עליהן בתאור תוצאות מרד בר- כוכבא .
ממזרח למאגרים, בערך באותו רום, נסקרה מערכת של חללים תת- קרקעיים גדולים עם שני פתחים. בדפנות החללים נחצבו מחילות, המורות שהיתה זו כנראה מערכת מסתור. בשפך שהותירו שודדי עתיקות במרכז אחד החללים נמצאו שברי קנקנים וסירי בישול ושבר של נר מקורצף ("הרודיאני"), האופיניים למאות הא'- הב' לסה"נ. כמו כן נמצאו מושלכים שם שברי דופן של גלוסקמה מעותרת בדגם של קווים מקבילים ומעגלים, שבתוכם נחרתו כנראה רוזטות. לא ברור מה מקורה של הגלוסקמה- קשה לקבל את האפשרות שהחלל שימש בפרק זמן כלשהו כמערת קבורה מאולתרת, שהרי על פי ההלכה היהודית נהוג להרחיק קברים מן הישוב, ואילו המערות הללו סמוכות למבני הישוב ושימשו את יושביו בחיי היום- יום. יתכן אפוא שהגלוסקמה נלקחה מאחת ממערות הקבורה שבמורדות האתר. באחת מהמערות הללו אכן נמצא חדר קבורה, שארבעה כוכים חצובים בדפנותיו. מלבד מאגרי המים הגדולים אותרו בשטח האתר גם בורות מים קטנים יותר שמתארם פעמוני, מערות ומתקנים חצובים. ממערב למבנה המרכזי מוטלת אבן ים של בית בד, ובסמוך חצוב אגן מלבני. במדרון המתון הגולש מהאתר צפונה נחצבו בורות מים,  גתות וקולומבריום.
בשטח האתר נאספו חרסים רבים משני שלבי ההתיישבות בעיקריים בו- התקופה הרומית הקדומה(תקופת הבית השני) והתקופה הביזאנטית. לתקופה הראשונה שייכת גם פרוטה של יהוחנן הורקנוס, שנמצאה על פני השטח.

לעמוד המקוה »
לתרומות והקדשות לחץ כאן
לרפואת
מרת לבנה בת מרים שתח'
רפואת הנפש ורפואת הגוף
לעילוי נשמת
מרת ברכה לנדאו בת יעקב ז"ל
ר' יצחק שולמן בן איסר ז"ל
לעילוי נשמת
משה רובינשטיין בן אברהם ישראל, ואשתו רבקה בת הרב יחיא ז"ל
שמואל בן-הרוש בן חיים ז"ל
אתרים מומלצים: אורייתא • תהילים • שמירת הלשון • פרקי אבות