מקוה.נט - אתר המקואות והטהרה

מקוה.נט בפייסבוק

מאמרי מקוה.נט

שאלה הלכתית

מעוניינת לשאול את היועצת או את הרב שאלה הלכתית?

טללי מקוה.נט

מה חדש באתר מקוה.נט ובעולם המקואות!

מקווה לטוב- משוב על חווית הטבילה

מקווה לטוב- משוב על חווית הטבילה

טובלת יקרה, חזרת מהמקווה והייתה לך חוויה טובה או פחות טובה? נשמח לעדכון.  עני על המשוב, ומכאן, המשך »
ובחרת בחיים

ובחרת בחיים

סרטון חדש מדהים על חווית הטבילה הנשית במקווה. גירסה עברית: https://www.youtube.com/watch?v=QsRgM המשך »
מקווה והרשויות הארציות

מקווה והרשויות הארציות

ההנחיות החדשות של המשרד לשרותי דת לבלניות יאפשר הקפדה על פרטיות הטובלות, כיבוד המנהגים השונים. בחירת המשך »
חדש באתר

חדש באתר

'מלווה מלכה' אתר מקוה. נט מאפשר לך ליווי רוחני בזמן הטבילה. באפשרותך לבחור השמעת קריינות ת המשך »
אחריות הבלנית

אחריות הבלנית

גבולות האחריות של הבלנית מאת הרב בני לאו - להורדה חינם המשך »
טבילה ראשונה

טבילה ראשונה

חוששת מטבילה במקוה? מסוקרנת? נגעלת? סרטון חדש יסביר לך על טבילה ראשונה. בואי כלה.. המשך »

מקוה מומלץ

מקוה שעריים - שבזי

תור לטבילת כלה יש לתאם מראש :
08-79362681 שלוחה 7 א-ה 9:00-14:00 מקוה זה הנו אחד המקוואות הראשונים שנבנו בארץ, לפני קרוב ל- 100 שנה.
המקוה בנוי על באר מים עתיקה בת אלפי שנים, שקוטרו כ- 70 מטרים.
בימים  עברו שימשה הבאר לצורכי שתיה, טהרה וחברה קדישא, במסגרת 'בית מרחץ עירוני'.
המקוה שופץ לאחרונה ע"י ארגון ''טהרת הבית''.
בכניסה למקוה פינת ישיבה וחדר ההמתנה גדול ומזמין, מעוצב בסגנון עתיק, אך מאובזר באביזרים מודרניים מרשימים. במקוה חימום תת ריצפתי.
במקוה יחידת כלה מפוארת, הכולל כניסה נפרדת, חדר הדרכת כלות וחדרים המאובזרים בג'קוזי ובכל ציוד הקוסמטיקה הדרוש לטבילה. כלה הבאה בשעריו תקבל תיק קוסמטיקה מהודר.
במקוה 2 בריכות טבילה, חדרי מקלחת ואמבטיות מפוארים.

.

לעמוד המקוה »

זמני היום

  • יח באייר ה'תשע"ט
  • זריחה: 5:37
  • חצות: 12:36
  • שקיעה: 19:34
  • טבילה: 19:54
  • (הזמנים לפי שעון קיץ, אופק ירושלים)

טיפ

מוכרחה תחתונית בזמן טהרה - הקפידי על תחתונית שחורה.

מקוה עתיק

מקוה ח'רבת ג'ומג'ום

ישוב יהודי מתקופת הבית השני בגוש עציון דוד עמית, בועז זיסו ( באדיבות בית ספר שדה כפר עציון)
במאמר זה יתואר אתר מתקופת הבית השני בסביבות משואות יצחק.
אתר זה היה  אחד מהאחוזות החקלאיות של היהודים באזור. כעדות לכך ניתן למצוא :
מקוואות טהרה, כלי אבן וקבורה משנית בגלוסקמאות. שלושת המאפיינים הללו ייחודיים לאורח החיים היהודי בתקופת הבית השני, ומבטאים את הקפדתם של היהודים על טהרת הגוף, על טהרת כלי המזון והמשקה, ואת שמירתם על כבוד מתיהם ואמונתם בהשארות הנפש.
ח'רבת ג'ומג'ום
החורבה (נ"צ 1596/1286) משתרעת על פני שטח של כ- 10 דונם, בראש גבעה מצוקית המתנשאת לרום של 734 מ' מעל פני הים, בקצה שלוחת משואות- יצחק. צללית הגבעה המצוקית, שדמתה אולי בעיני ערביי הסביבה לראש אדם, היא כנראה המקור לשמו המוזר –ג'ומג'ום, שמשמעו גולגולת.
הצוקים בח' ג'ומג'ום מעניקים לאתר ביצור טבעי, ומנתקים אותו ממדרון השלוחה, שבו עברה דרך הגישה היחידה לאתר, בעוד שבשאר עבריה מקיפים אותה ערוצים עמוקים. באוכף שנוצר בין גבעת האתר לבין מעלה השלוחה, ובגיא הפורה שנוצר בין שתי זרועות השלוחה, היו בוודאי שטחי החקלאות של האתר הקדום. בפסגת האתר ניכרים שרידי מבנים רבים הבנויים בצפיפות על פני שטח של כ-50x50 מ'. נראה שהם השתייכו לשכבת הישוב מהתקופה הביזאנטית. בקצהו הצפון- מערבי של שטח המיבנים ניכרת פינתו של מבנה מרכזי, שקדם אולי לשכבה המאוחרת והשתייך לשלב הקדום של הישוב, מתקופת הבית השני. לשלב זה יש לייחס גם מקווה טהרה חצוב, הנמצא מספר מטרים מצפון לפינת המבנה המרכזי- עדות לכך שהתגוררו באתר יהודים.
במקווה זה אותר מסדרון הכניסה המשופע, שרוחבו כ-1.5 מ' ואשר דרכו נכנסו אל חדר הטבילה. חדר הטבילה טרפזי 2.7x3.4 מ' וקירותיו מטוייחים בטיח הידראולי אפור האופייני למתקני מים מתקופת הבית השני.
מתקן מים נוסף נמצא סמוך לצוק שבצד הדרומי- מערבי של האתר, אולי שימש אף הוא כמקווה טהרה.
המתקן נחצב במתאר סגלגל, (קוטרו המרבי כ- 1.8 מ') ודפנותיו צופו בטיח אפור. אל קרקעיתו ירדו באמצעות חמש מדרגות צמודות לדפנו הדרומית. מעל שפתו העליונה של המתקן נחצבה בסלע תעלה, המנקזת אל תוכו מי- נגר.
מצפון לשטח הבנוי, במקום שהגבעה מתחילה להשתפל צפונה, נחצבו שלושה מאגרים מלבנים גדולים, שהתנקזו אליהם מי- נגר משטח הפסגה ומגגות המבנים שניצבו עליה, באמצעות תעלה איסוף.
מפעל מים זה דומה בצורתו, במיקומו ובממדיו למפעלי מים שנסקרו באתרי ישוב מבוצרים בבמת ההר, כגון נרבתא (זרטל,תשמ"א: 113-112), עורמה (אשל וארליך, תשמ"ח, 21-22) והכפירה (אשל ועמית, תשנ"א). דמיון זה, בצרוף נתוניו הטופוגרפיים המיוחדים של האתר, מרמזים על אפשרות כי היה זה אתר ישוב מבוצר, אולי אחת מהמצודות שההיסטוריון דיו קסיוס כתב עליהן בתאור תוצאות מרד בר- כוכבא .
ממזרח למאגרים, בערך באותו רום, נסקרה מערכת של חללים תת- קרקעיים גדולים עם שני פתחים. בדפנות החללים נחצבו מחילות, המורות שהיתה זו כנראה מערכת מסתור. בשפך שהותירו שודדי עתיקות במרכז אחד החללים נמצאו שברי קנקנים וסירי בישול ושבר של נר מקורצף ("הרודיאני"), האופיניים למאות הא'- הב' לסה"נ. כמו כן נמצאו מושלכים שם שברי דופן של גלוסקמה מעותרת בדגם של קווים מקבילים ומעגלים, שבתוכם נחרתו כנראה רוזטות. לא ברור מה מקורה של הגלוסקמה- קשה לקבל את האפשרות שהחלל שימש בפרק זמן כלשהו כמערת קבורה מאולתרת, שהרי על פי ההלכה היהודית נהוג להרחיק קברים מן הישוב, ואילו המערות הללו סמוכות למבני הישוב ושימשו את יושביו בחיי היום- יום. יתכן אפוא שהגלוסקמה נלקחה מאחת ממערות הקבורה שבמורדות האתר. באחת מהמערות הללו אכן נמצא חדר קבורה, שארבעה כוכים חצובים בדפנותיו. מלבד מאגרי המים הגדולים אותרו בשטח האתר גם בורות מים קטנים יותר שמתארם פעמוני, מערות ומתקנים חצובים. ממערב למבנה המרכזי מוטלת אבן ים של בית בד, ובסמוך חצוב אגן מלבני. במדרון המתון הגולש מהאתר צפונה נחצבו בורות מים,  גתות וקולומבריום.
בשטח האתר נאספו חרסים רבים משני שלבי ההתיישבות בעיקריים בו- התקופה הרומית הקדומה(תקופת הבית השני) והתקופה הביזאנטית. לתקופה הראשונה שייכת גם פרוטה של יהוחנן הורקנוס, שנמצאה על פני השטח.

לעמוד המקוה »
לתרומות והקדשות לחץ כאן
לרפואת
מרת לבנה בת מרים שתח'
רפואת הנפש ורפואת הגוף
לעילוי נשמת
מרת ברכה לנדאו בת יעקב ז"ל
ר' יצחק שולמן בן איסר ז"ל
לעילוי נשמת
משה רובינשטיין בן אברהם ישראל, ואשתו רבקה בת הרב יחיא ז"ל
שמואל בן-הרוש בן חיים ז"ל
אתרים מומלצים: אורייתא • תהילים • שמירת הלשון • פרקי אבות